ביטון יוסף ואח' נ' מנהל מקרקעי ישר

החלטה

1)המשיב הגיש תביעה לסכום קצוב על פי עיף 81 א' 1 לחוק ההוצאה לפועל.

2)על פי הנטען בכתב התביעה המבקשים הינם החוכרים של נכס מקרקעין (להלן הנכס) המצוי בבית שמש וזאת על פי חוזה חכירה שנחתם בין הצדדים עוד בשנת 1984.

3)לטענת המשיב קיים חוב של דמי חכירה בגין הנכס אשר לא נפרע חרף מכתב התראה שנשלחו למבקשים.

חוב דמי החכירה הינו בגין 7 השנים האחרונות עובר להגשת התביעה.

4)במסגרת הבקשות הנ"ל עותרים המבקשים להאריך להם את המועד להגשת התנגדות לביצוע התביעה הנ"ל וכן התנגדות לגוף התביעה.

5)במסגרת בש"א 8853/09 היא הבקשה להארכת מועד מודים המבקשים כי הם אכן קיבלו את התביעה.

מיד לאחר קבלת התביעה פנו הם למשיב לבירור נסיבות הגשת התביעה והובהר להם כי המדובר בחוב בגין דמי חכירה שנתיים.

המבקשים טוענים עוד כי אינם חייבים בתשלום דמי החכירה שכן עוד בחודש ספטמבר 02 הם מכרו את דירתם לצד ג'.

לטענת המבקשים הודיע להם המשיב כי יבדוק את טענתם ולפיכך לא דאגו להגיש את ההתנגדות במועד.

המבקשים מציינים עוד כי בידיהם קבלה המעידה על תשלום סך של 8.736 ₪ עוד ביום 19.1.03.

עם מכירת הדירה ומסירת החזקה לידי צד ג' הקונים לא חלה עליהם החובה לשלם את סכום התביעה מה עוד כי שילמו את הסכום הנ"ל וכי יש להטיל את החיוב על צד ג'.

6)המשיב בתגובתו לבקשה מציין כי האזהרה נמסרה לידי המבקשים עוד ביום 6.3.09.

ביום 9.3.09 פנו למשרד ב"כ המשיב ב"כ המבקשים אשר טיפל במכירת נכס המבקשים לידי צד' ג'.

הליכי ההוצאה לפועל כנגד המבקש החלו עוד בחודש יולי 09 ורק עם נקיטתם פנו פעם נוספת ב"כ המבקשים ולבקשתם נשלחו להם מסמכי התביעה על נספחיה.

7)הבקשה להארכת מועד וההתנגדות עצמה הוגשו רק ביום 30.11.09.

8)מן האמור בחומר המונח בפני אין מקום להיעתר לבקשה.

הבקשה והתצהיר התומכים בה אינו מגלה כל נימוק העולה כדי טעם מיוחד על מנת להיעתר לבקשה.

טענת המבקשים כי המתינו לתוצאות בירור המשיב לגבי טענותיהם אינם יכולים להוות צידוק למחדלם. אף בהנחה כי טענתם זו נכונה הרי שההליכים בתיק ההוצאה לפועל החלו עוד בחודש יולי 09. מאז ועד להגשת הבקשה כעבור כ- 5 חודשים לא נקטו המבקשים כל פעולה ולא הגישו שום בקשה בלשכת ההוצאה לפועל.

אף לגוף התביעה אין למבקשים כל טענה כנגד התביעה. כל עוד לא הושלמה העברת הזכויות בנכס לידי צד ג' הקונים הרי שחוזה החכירה בין המבקשים לצדדים שריר וקיים ולפיו קמה חובתם לשלם למשיב את דמי החכירה השנתיים.