ביטון ואח' נ' אלפסי ואח'

החלטה

השאלה השנויה במחלוקת בין הצדדים היא האם יש להתיר למבקש לתקן את כתב תביעתו, על ידי הוספת ראש נזק של פגיעה באוטונומיה?

פתח דבר

ביום 05.07.11 הגיש המבקש נגד המשיבים תביעה לפיצויים בשל נזקי גוף שנגרמו לו, לטענתו, בעקבות אירוע תקיפה שהתרחש ביום 31.12.07, וממנו הוא נחבל בגופו. בהחלטתי מיום 28.02.12 נעתרתי לבקשת המבקש הראשונה לתיקון כתב התביעה, כאשר כתב התביעה המתוקן הוגש ביום 01.03.12.

כעת מונחת בפניי בקשה זו, בה עותר המבקש בפעם השנייה לתיקון כתב התביעה, על ידי הוספת ראש נזק של "פגיעה באוטונומיה" וזאת לטענתו לאור פסיקת בימ"ש השלום בחיפה, המכיר בפסיקת פיצוי בגין פגיעה באוטונומיה עקב פגיעה מינית כראש נזק נפרד מהפיצויים, וזאת לאור הפגיעה ברצון החופשי.

בתגובותיהם, התנגדו המשיבים 1 עד 9 לבקשת התיקון.

דיון והכרעה

לאחר עיון בבקשת המבקש ותגובת המשיבים, נחה דעתי כי דין הבקשה להתקבל.

הכלל בסוגיית תיקון כתב תביעה הוא שבתי משפט נוטים לאשר לבעל דין לתקן את כתב תביעתו וזאת על מנת שבית המשפט יכריע בשאלות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין. ראו לעניין זה את רע"א 2345/98 סלים דנגור ואח' נ' חנוך ליבנה ואח', פ"ד נב (3) 427, 431.

לכלל זה קיימים חריגים כגון במקרה שהתנהגות בעל הדין אינה מצדיקה תיקון כתב תביעתו וכי קיים למשל שיהוי לא סביר ולא מוצדק בהגשת הבקשה לתיקון כתב התביעה. כמו-כן, בית המשפט נוטה שלא לאשר תיקון כתב תביעה כאשר יש בתיקון משום החלפת עילה או הוספת עילה חדשה לכתב התביעה המקורי ותיקון כתב התביעה יגרום נזק או עוול שאינו ניתן לפיצוי בתשלום הוצאות לצד השני. לדוגמא כאשר תיקון כתב התביעה המקורי יגרום לכך שהנתבע אינו יכול להעלות טענת התיישנות כתוצאה מתיקון כתב התביעה. ראו ע"א 728/79 קירור – אגודה שיתופית חקלאית מרכזית למשקי עמק חפר והשומרון בע"מ נ' עבד אלחפיז זיד, פ"ד ל"ד (4) 126.

במקרה הנוכחי המבקש ביקשה להוסיף ראש נזק במסגרת הנזק הכללי שבכתב התביעה, בנוסף לאלו שכבר צוינו בכתב התביעה המתוקן.

נשאלת השאלה האם הוספת ראש הנזק של "פגיעה באוטונומיה" מקימה עילה למבקש שלא היתה קיימת לפני ההוספה? התשובה לכך היא שלילית.

במקרה דנן עילת התביעה היא הנזק שנגרם לכאורה למבקש כתוצאה מהמעשה הנזיקי שהתרחש על פי האמור בכתב התביעה. סיפור המעשה אינו משתנה בכתב התביעה המתוקן. המדובר באותה מסכת עובדתית ואף הנזק המיוחד שנתבע בתביעה המקורית אינו משתנה.

לסיווגה של "הפגיעה באוטונומיה" אם כראש נזק ואם כעוולה בפני עצמה, ראו קביעותיהם של כב' השופט עמית ושל כב' המשנה לנשיאה (כתוארו אז), השופט ריבלין, ב- ע"א 1303/09 מרגלית קדוש נ' בית החולים ביקור חולים ואח' (מיום 05.03.12 – טרם פורסם). אמנם, הסוגיה לא הוכרעה באותו פסק דין, ונותרה בצריך עיון, אם כי השופט עמית ציין, כי "פגיעה באוטונומיה מוכרת כיום כראש נזק בלבד", והשופט ריבילין לא ראה מניעה "לבדוק בגישה המסורתית הרואה בפגיעה באוטונומיה ראש נזק במסגרת עוולת הרשלנות...".

הוספת ראש הנזק כמבוקש אינה משנה את עילת התביעה. כפי שציינתי קודם, עילת התביעה היא הנזק שנגרם למבקש כתוצאה מהמעשה הנזיקי שהתרחש על פי האמור בכתב התביעה. לפיכך, לא ראיתי כל הצדקה עניינית למניעת התיקון המבוקש.

קביעה זו היא ברוח ההלכה הפסוקה ולפיה נקבע כי:

"...כל עוד נשתמרו לאחר התיקון מרכיבי היסוד של העילה המקורית, שמהם השתמעה, אפילו על דרך החסר, חבותו של הנתבע – אין מניעה עקרונית שבית המשפט יתיר את התיקון, אפילו חלפה בינתיים תקופת ההתיישנות... הרי הוא הדין בענייננו: עילת התובענה – היינו: המעשה שבגינו תובע המשיב – היתה ועודנה תנאי העבודה במפעל המערערת והתוצאות המזיקות שנבעו מהם לבריאותו." ראו ע"א 702/86 איטונג בטרום (אינווג) בע"מ נ' יצחק בן הרוש, פ"ד מ"ד (1) 160, 166.

אכן, הבקשה הוגשה כעבור כשנתיים אחרי הגשת כתב התביעה המתוקן, ולאחר קיום מספר ישיבות לא מבוטל, והגשת תחשיבי נזק מטעם כל הצדדים בתיק, וראש הנזק של "פגיעה באוטונומיה" מוכר בפסיקה עוד בטרם פסק דינו של בית משפט השלום בחיפה, עליו מבסס המבקש את בקשתו, אלא שיש לתת למבקש את יומו בבית המשפט, וניתן לרפא עניין הגשת הבקשה בשיהוי באמצעות פסיקת הוצאות מתאימות.

סיכומם של דברים