ביטול רישום זכויות אובליגטריות בשל ראיות בעל פה

ערעור על פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה בפ"ת (כב' הש' א. נוס) מיום 29.3.19, במסגרתו דחה בית המשפט את תביעתו של המערער למתן סעד הצהרתי לפיו הוא הבעלים והמחזיק הבלעדי של נכס מקרקעין המצוי  ברחוב **** רעננה  (להלן – הנכס או המקרקעין), וכי המשיב  העביר אליו ללא תמורה את זכויותיו הרשומות בנכס בתאריך 31.10.07.

הנדרש לנדון

1. הצדדים הם אחים. במהלך חודש נובמבר 1965 ביקשו הצדדים ואחיהם המנוח, אליהו מ. ז"ל (להלן - המנוח), לרכוש נכס מקרקעין במשותף.

ביום 7.11.65 חתמו הצדדים והמנוח (להלן - האחים)  על זיכרון דברים עם חברת מתק"ר – מפעלי תעשיה קאפא רעננה בע"מ (להלן - החברה), לפיו ירכשו קרקע  הנמצאת באזור התעשייה של רעננה. הם שילמו במעמד זה סך של 1,000 לירות כדמי קדימה (ראו זיכרון הדברים מיום 7.11.65; נספח 3 לכתב התביעה המתוקן).

ההסכם הראשון

2. ביום 21.11.65 חתמו האחים על הסכם לרכישת הקרקע בתמורה לסך של 25,000 לירות (להלן - ההסכם הראשון, נספח 4 לכתב התביעה המתוקן). נציין כי ע"פ הנטען ע"י המערער מדובר בסך משמעותי ביותר שכן תמורת רכישת דירה באותה עת עמדה ע"ס כ – 4,000 לירות.

3. במעמד חתימת ההסכם הראשון שילמו האחים  סך של 7,000 לירות, ומסרו שיק בסך של 3,000 לירות. היתרה, בסך של 15,000 לירות, שולמה בתאריך 6.12.65 באמצעות 15 שטרי חוב דחויים על סך של 1,000 לירות כל אחד (ראו אישור החברה מיום 6.12.65 בדבר קבלת שטרי החוב נספח 5 לכתב התביעה המתוקן, והעתק שטרי החוב נספח 6 לכתב התביעה המתוקן). על שטרי החוב חתם, בין השאר, אח אחר של הצדדים מר יצחק מ., שכן המשיב היה אותה עת בשירות חובה בצה"ל והמוכרים סרבו לקבל את חתימתו על שטרי החוב. 

4. באותה העת סברו האחים כי הם רוכשים קרקע פרטית הרשומה בלשכת רישום המקרקעין. ואולם, לאחר זמן קצר הובהר להם ע"י מנהל מקרקעי ישראל כי הקרקע היא אדמת מנהל ולא אדמה פרטית, וכי החברה אשר מכרה להם את המקרקעין, כלל אינה רשאית למכור אותם (ראו מכתב ממ"י מיום 3.3.66 נספח 7 לכתב התביעה המתוקן).

מתוך שכך פעל ב"כ החברה, עו"ד נתר פרץ (להלן- עו"ד פרץ),  מול החברה ומנהליה למציאת מגרש חלופי השייך לחברה והעברתו לאחים. ואכן נמצא נכס שכזה  - הוא הנכס שבמחלוקת.