ביטול צו קיום צוואה על פי סעיף 72 (א) לחוק הירושה

פתח דבר:

1.         לפני בקשת הנתבע לסילוק התובענה- בקשה לביטול צו קיום צוואה על הסף. הצדדים הם  ארבעה אחים, בניה של המנוחה ג'מילה אבו סיני שנפטרה ביום 11.7.03 (להלן:"המנוחה"). המנוחה הותירה אחריה צוואה מיום 28.2.02 (להלן: "הצוואה"), אשר נחתמה בפני נוטריון- עו"ד נביל עספור.  בגדרי צוואתה הנחילה המנוחה את כלל עזבונה לבנה המבקש, הנתבע בתיק דנן, והדירה מעזבונה את שאר ילדיה.

            עסקינן איפוא בצוואה בפני רשות, כמשמעותה בסעיף 22 לחוק הירושה.

2.         ביום 21.3.04 הגיש המבקש לרשם לעניני ירושה בנצרת בקשה למתן צו קיום צוואת המנוחה, וביום 25.4.04, ולאחר חלוף המועד להגשת התנגדות, ניתן על ידי הרשם לעניני ירושה צו לקיום הצוואה.

3.         ביום 29.12.04 הגישו המשיבים בקשה לביטול צו הקיום ובקשה לעיכוב הליכים, בגדריה הועלו, בעיקר, טענות כנגד כשרותה המשפטית של המנוחה לערוך צוואה בהתאם לסעיף 26 לחוק הירושה (להלן: "בקשת הביטול").

לאור הוראת סעיף 72 לחוק הירושה, תשכ"ה-1965 ותקנה 27 (ג) לתקנות הירושה, תשנ"ח-1998, החליטה כב' הרשמת לעניני ירושה בנצרת, להעביר הבקשות לבית משפט זה , ובמקביל על עיכוב ביצוע צו קיום הצוואה עד לדיון בבקשת הביטול.

            המבקש הגיש תגובה ובהמשך הגיש במסגרת תיק בש"א 2469/05 את בקשתו זו לסילוק התביעה על הסף.

המשיבים מתנגדים לבקשה כשהם מפנים בתגובתם לנימוקים שהעלו במסגרת בקשתם לביטול צו הקיום.

טענות הצדדים בהליך העיקרי ובבקשה זו :

4.         טענות המבקש :           

א.         בקשת הביטול אינה עומדת בדרישות הפורמאליות המתחייבות על פי תקנה 27 לתקנות הירושה, תשנ"ח-1998. בבקשת הביטול לא צוינו כתובות כל היורשים ולא צורף לבקשה אישור בגין תשלום האגרה שנקבעה.

ב.         לחילופין, בנסיבות מקרה דידן, לא מתקיים התנאי המקדמי הראשון שמציב סעיף 72(א) לחוק הירושה, לאמור, קיומה של עובדה או טענה שלא הובאה בפני הרשם לפני מתן הצו. בהקשר זה מכחיש המבקש את טענות המשיבים באשר למצבה הבריאותי הנטען של המנוחה בעת עריכת הצוואה, וטוען תחת זאת, כי המנוחה לא סבלה מבעיה רפואית או אחרת, שהשפיעה על יכולתה וכשירותה לערוך צוואה.

ג.          בכל מקרה, טוען המבקש, כי יש להורות על דחיית בקשת הביטול בשל השיהוי בהגשתה. לשיטתו , המשיבים השתהו בהעלאת טענותיהם כנגד הצוואה, שכן אלה לא הועלו לפני מתן צו הקיום ובמועד הקבוע להגשת התנגדות, על אף שנעשה פרסום כדין לבקשה.

ד.         המבקש הוסיף וטען, כי המשיבים לא העלו את טענותיהם בהזדמנות הסבירה הראשונה לאחר מתן צו קיום הצוואה. המבקש הוסיף והסביר, כי כבר ביום 17.5.04 נרשמו זכויותיו מכוח צו הקיום , כמו כן ביום 22.5.04 קיבל אחד האחים- המשיב מס' 2 מכתב דרישה להפסיק לפעול בנכסי המנוחה, מאחר ועל פי הצוואה וצו הקיום, זכויות המנוחה הועברו למבקש ונרשמו בלשכת רישום מקרקעין. כמו כן ביום 31.5.04 ניתן צו מניעה זמני כנגד המשיב מס' 2 האוסר עליו לפעול באותם נכסים.

5.          טענות המשיבים:

א.         בשעת עריכת הצוואה ומפאת מצבה הרפואי, המנוחה לא הייתה צלולה בדעתה ולא הייתה כשירה לערוך צוואה; המנוחה הייתה מרותקת למיטה וסובלת ממחלות רבות לרבות מחלת אלצהיימר.

ב.         בניגוד להוראת תקנה 4(ה) לתקנות הנוטריונים, תשל"ז-1977, לא צורפה לצוואה, הצהרת מומחה רפואי על מצבה של המנוחה בעת עריכת הצוואה.

עובדות וטענות אלה, כך לשיטת המשיבים, לא היו בפני הרשם לעניני ירושה בזמן מתן צו קיום הצוואה.

ג.          בשעת עריכת הצוואה, לא נכחו המשיבים  על אף שהמנוחה התגוררה אצל המשיב מס' 2 . משכך, הבקשה לקיום הצוואה הוגשה בחוסר תום לב משווע וללא ידיעת המשיבים.

ד.        המשיבים הגישו את בקשתם לביטול צו קיום הצוואה בהזדמנות הסבירה