ביטול פסק בוררות עקב נכונות הבורר ליצג צד לבוררות בהליך אחר

1.         זוהי בקשה לביטול פסק בורר שניתן על ידי כב' הרב אייזנשטיין ביום 20.6.04 (א' תמוז תשס"ד) ("פסק הבורר").

2.         בין המבקש בה"פ 3383/04 ("המבקש") לבין המשיבים באותו הליך ("המשיבים") התעוררו חילוקי דעות בנוגע לרכישת מקרקעין. הצדדים העבירו את ההכרעה לבוררות שהתנהלה בפני הרב אייזנשטיין ("הבורר"). הבורר הוציא פסק חלקי הנושא כותרת "פסק דין" ביום 27.2.04 (ח' אדר תשס"ד). בחינת תוכנו של פסק זה מעוררת שאלה אם מדובר בפסק חלקי או בהחלטה אחרת, שכן הפסק נטול הוראות אופרטיביות. כל שנקבע בו הוא כי על המבקש לגרום לתשלום סכום של 75,000 דולר למשיבים, אך המבקש לא יעשה כן לפני שיומצא דו"ח ויוכח החיוב. כך או כך, בין בעלי הדין אין עוררין על החלטה זו (פרו' מיום 22.9.05, ע' 5, ש' 10).

3.         חלף זמן, והבורר נדרש להשלים את החלטתו. ביום 20.6.04 (א' תמוז תשס"ד) הוא הוציא פסק בעל הוראות אופרטיביות, לפיו חוייב המבקש לשלם את סכום הפסק הקודם "ולפחות 49,000 דולר ישלם מיד והיתרה בסך 26,000 דולר יכול להשליש עד שיתקיים דיון על תביעתו על סך 26,000 דולר...".

המשיבים הגישו בקשה לאישור פסק הבורר (ה"פ 3339/04), ואילו המבקש הגיש בקשה לביטולו. המבקש העלה שורה של עניינים, אך בסופו של יום, לאחר ברירת הבר מן התבן נותרה שאלה אחת על הפרק; מתברר כי לאחר מתן ההחלטה מיום 27.2.04 ועוד קודם למתן פסק הבורר ביום 20.6.04, פנו המשיבים אל הבורר וביקשו אותו כי ייצגם כבורר מטעמם בבוררות זבל"א בסכסוך שהתגלע בין המשיבים לבין אדם אחר. הבורר נאות לקבל על עצמו ייצוג זה, אם כי בסופו של דבר לא יצאה הבוררות אל הפועל.

4.         האם פניה זו ונכונות הבורר לקבל על עצמו ייצוג כזה מצדיקים את ביטולו של פסק הבורר?

התשובה לשאלה זו היא חיובית. בורר אינו יכול ליטול על עצמו משימות עבור אחד מבעלי הדין תוך שהוא מעמיד עצמו בניגוד עניינים עם בעל הדין האחר. העובדה כי הבוררות בה התבקש הייצוג על ידי הבורר לא יצאה לפועל אינה מורידה ואינה מעלה. הבורר הכניס עצמו למצב של ניגוד עניינים בעצם הבעת הנכונות להיות בורר מטעם אחד הצדדים בבוררות זבל"א. באותה עת נוצר ניגוד העניינים, והעובדה כי הבוררות לא התממשה בסוף היום איננה יכולה למרק את ניגוד העניינים שהבורר היה מצוי בו.

יש לייחס חומרה של ממש לנכונות של הבורר להתקשר עם אחד הצדדים או לשמש כבורר מטעמו ערב מתן הפסק, בלא לגלות זאת לבעל הדין האחר. שקלתי אם פעולה זו של הבורר מצדיקה את ביטול הפסק נוכח העובדה כי נגיעה אחרת של הבורר למשיבים היתה ידועה למבקש, אך לא הטרידה את מנוחתו. ואולם, שתיקת בעל דין בנוגע לנגיעה אחרת איננה בבחינת שטר פתוח, היכול לאפשר לבורר לנהוג בניגוד עניינים, תוך כמיסת דברים מבעל הדין האחר.

5.         ו"מילה" אחרונה; המשיבים טענו כי הבקשה לביטול פסק הבורר הוגשה באיחור, שכן חלפו למעלה מ-45 ימים מהמועד בו ניתן פסק הבורר ועד מועד הגשת הבקשה. אך המבקש הבהיר כי נודע לו אודות הסכמת הבורר לשמש כבורר מטעם המשיבים בבוררות זבל"א רק ביום 22.8.04, ובקשתו לביטול פסק הבורר הוגשה ביום 14.9.04, בחלוף 24 ימים. טענה זו גובתה בתצהיר מטעם המבקש ולא נסתרה. בנסיבות אלה, לא היה איחור בהגשת הבקשה לביטול פסק הבורר (ע"א 107/84 איליט נ' אלקו חרושת אלקטרו מכנית, פ"ד מב(1) 298).

אשר על כן, אני מורה על ביטול פסק הבורר מיום 20.6.04. הצדדים יכולים להגיע להסכמה על המשך הבוררות בפני בורר אחר, ואם לא יגיעו להסכמה כזו, יכול כל אחד מן הצדדים לפעול לפי הבנתו.

בנסיבות העניין, בהן נגיעה אחרת של הבורר היתה ידועה למבקש, אין צו להוצאות.

ניתן היום י"א בניסן, תשס"ו (9 באפריל 2006) בהיעדר הצדדים.

המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים.