ביטול סעיף רכושי בהסכם גירושין עקב טעות או הטעיה

לפנינו תביעת אשה (להלן התובעת) מבעלה לשעבר (להלן הנתבע) לביטול חלקי של הסכם גירושין.

התקיים דיון בבית הדין בתביעה. בית הדין שמע את עמדות הצדדים וב"כ, ושמע את עדותה של רו"ח על הדו"ח שהכינה לבקשת התובעת. בית הדין הציע הצעת פשרה שלא התקבלה ע"י הנתבע וב"כ אשר בקשו מתן הכרעה לאחר המצאת סיכומים.

הצדדים וב"כ המציאו את סיכומיהם לתביעה ועתה נדרש בית הדין להכריע בתביעה.

להלן תקציר עובדתי הרלוונטי למתן פסק הדין כפי העולה מהחומר שבתיק.

א.  ביום 09.02.2002 נישאו הצדדים זה לזה אזרחית בלבד בארה"ב ולהם שני ילדים קטינים.

ב.   בחודש מרץ 2007 הקים הנתבע חברה ליבוא ושיווק בשם [י' מ'] בע"מ (להלן החברה) הרשומה על שמו עד היום והוא מחזיק במאה אחוז ממניותיה.

ג.   ביום ג' בכסלו תשע"א (10.11.2010) חתמו הצדדים על הסכם גירושין ובו הסדירו את כל ענייניהם כולל חלוקת הרכוש שעיקרו הזכויות בחברה הנ"ל ואיזון משאבים.

ד.   ההסכם נחתם במסגרת הליך גישור אצל השופט בדימוס י' שווילי ובנוכחותו.

ה.  ביום ז' בכסלו תשע"א (14.11.2010) אושר ההסכם בבית הדין לבקשת הצדדים. מספר ימים לאחר מכן התגרשו הצדדים בבית הדין.

ו.   בסעיף י' להסכם הנ"ל נשוא התביעה נאמר "[פלוני] (הנתבע) ישלם ל[פלונית] (התובעת) סך של 300,000 ש"ח. סכום זה ישולם בשלושה חלקים שווים... העסק שמנוהל כיום ע"י [פלוני] יהיה שייך לו לבדו הן באשר לזכויות והן באשר לחובות, ול[פלונית] לא יהיו כל זכויות או חובות הקשורים אל העסק."

ז.   להסכם זה קדמה טיוטת הסכם לא חתומה בה נאמר בסעיף 20 "העסק של [פלוני] יהיה שלו בלבד, [פלוני] יפצה את [פלונית] בסכום של 400,000 ש"ח על חלקה בעסק. בטיוטת ההסכם הסתייעו הצדדים בד"ר סוזן זיידל.

ח.  בפני בית הדין מונח דו"ח של רו"ח הגב' א. ש. לפיה שווי החברה במועד ההסכם היה 2,986,000 ש"ח. הדו"ח נערך לבקשת התובעת.

להלן תקציר טיעוני התובעת וב"כ כפי העולה מכתב התביעה, פרוטוקול הדיון וסיכומיה:

א.  הוסכם בין הצדדים לחלוק שווה בשווה את זכויות החברה. הנתבע בקש מהתובעת כי לא תשכור עו"ד וכי הוא יתנהל מולה בתום לב ובשקיפות. לצורך ידיעת שווי החברה העביר הנתבע לתובעת, מאזן מבוקר לשנים 2008-2009, וכן מאזן בוחן לא מבוקר נכון לחודש אוגוסט 2010, מהן עולה כי שווי החברה הוא בסך 800,000 ש"ח. מסכום זה טען הנתבע כי יש להפחית סך 100,000 ש"ח בגין מסים ששילם, כך שהתובעת קיבלה על פי סעיף י' להסכם סך 300,000 ש"ח. במסגרת תביעה למזונות ילדים בבית משפט התברר לתובעת כי הנתבע העלים ממנה מידע באשר לשווי החברה וכי הוא גדול יותר ממה שנאמר לה בעת עריכת הסכם. התובעת פנתה לנתבע לבירור העניין והוא התחמק, לא הייתה לתובעת בררה, רק לפנות למומחית בתחום זה רו"ח א. ש. (להלן מומחית). המומחית ערכה בדיקה בדוחות הכספיים של החברה לשנים 2008-2012 ועל סמך נתונים שקיבלה מרו"ח של החברה הגיעה למסקנה ששווי החברה הוא 2,986,000 ש"ח כך שלתובעת היה מגיע מחצית בסך 1,493,000 ש"ח, מסכום זה יש להפחית סך 300,000 ש"ח שקיבלה, נותר לחייב את הנתבע בסך של 1,193,000 ש"ח.

ב.   המומחית מטעמה נחקרה ע"י בית הדין וע"י הנתבע וב"כ, עדותה לא נסתרה כך שיש לקבל את חוות דעתה מאחר שהנתבע לא המציא חוות דעת מטעמו ומסרב להיעתר להצעת בית הדין למנות מומחה נוסף מטעמו.

ג.   הטיעון העיקרי הוא כי התובעת הוטעתה ע"י הנתבע שידע כי המאזן שהמציא אינו מושלם ואינו משקף את מצב החברה.

ד.   מצביעה על סתירה בגרסת הנתבע. בכתב ההגנה מיום ד' בסיון תשע"ג (13.5.2013) טען כי מעולם לא הוסכם ולא התכוון לחלוק עם התובעת את מחצית שווי החברה, ובדיון שהתקיים הודה כי כוונתו וכוונת התובעת הייתה להתחלק בשווי החברה.

ה.  התובעת הצהירה בפני בית הדין במהלך הדיון כי לא הבינה במסמכים שהעביר לה הנתבע, ונתנה בו אימון.

ו.   התובעת הודתה בפני בית הדין כי פנתה לרו"ח קרוב משפחה שבדק ואמר לה שעל פניו זה שווי החברה, אולם לדבריה זו הייתה בדיקה לא מעמיקה ועל בסיס המסמכים שהוצגו לו.