ביטול מתנה להעברת זכויות במקרקעין בשל העדר גמירות דעת ופגמים ברצון

בפני מונחת תביעה למתן צו הצהרתי לביטול רישום הזכויות שנעשה ביום 15.06.09 בלשכת רישום המקרקעין ב ..... על סמך תצהירי מתנה לפיהם הועברו מלוא זכויות הבעלות של התובעים בדירת מגוריהם ללא תמורה לטובת הנתבע, ולהשבת מצב רישום הזכויות במקרקעין כפי שהיה קודם ליום 15.06.09, היינו מחצית הזכויות בחלקה רשומות ע"ש התובע 1 ומחציתן על שם הנתבע.

המחלוקת בעיקרה בשאלה האם עסקת המתנה שבוצעה בין הצדדים משקפת את אומד דעתם להסדיר את זכויותיו הקנייניות של הנתבע בחלקה או שמא כגרסת התובעים העסקה בוצעה תוך הצגת מצג שווא ונטילה שלא כדין של זכויותיהם בחלקה.

א.        רקע כללי:

1.         התובע 1, יליד 1936, נשוי לתובעת 2, והיה רשום כבעלים של מחצית הזכויות במקרקעין הידועים כגוש 16526 חלקה 10 מאדמות העיר ... (להלן: "החלקה"), עליהם בנוי בקומת הקרקע בית המגורים של התובעים (להלן: "הדירה"), מעליו בנויות דירות הנתבע ואחיו א'.

התובעת 2, ילידת 1948, עקרת בית, הינה אשתו של התובע 1 ואחותו של הנתבע.

2.         הנתבע היה רשום כבעלים של מחצית הזכויות בחלקת המקרקעין הנ"ל ומתגורר יחד עם בני משפחתו בדירתו הממוקמת מעל דירת התובעים. על יד דירתו של הנתבע מתגורר אחיו א' שאיננו צד לתביעה זו.

3.         ביום 20.07.76 נרשמו התובע 1 והנתבע בחלקים שווים כבעלים משותפים של החלקה (זאת עפ"י שטר מכר ת/2). חלקה זו נקנתה מאת מר ס'. ש'.

            פרטים אודות רכישת הקרקע, זהות הרוכשים, מקורות המימון וכו' יידונו בהמשך.

4.         ביום 15.06.09 נרשם הנתבע כבעלים היחיד של החלקה, לאחר שנעשתה עסקה להעברת הזכויות ללא תמורה מהתובע 1 לאשתו, היא התובעת 2, ועסקה נוספת להעברת הזכויות ללא תמורה מהתובעת 2 לנתבע.

5.         ביום 29.06.09 הגישו התובעים כתב תביעה למתן צו הצהרתי בדבר בטלות ו/או ביטול עסקת המתנה שנרשמה בלשכת רישום המקרקעין ביום 15.06.09, ומתן צו המורה על רישום מחצית הזכויות בחלקה ע"ש התובע 1 והמחצית האחרת ע"ש הנתבע.

ב.         טענות הצדדים בתמצית:

            טענות התובעים:

6.         התובעים טוענים כי בשנת 1976 או בסמוך לכך רכשו התובע 1 והנתבע במשותף את החלקה. לצורך הקמת בתיהם בנה כל אחד מכספו דירת מגורים, שנבנו האחת מעל השנייה בהן הם מתגוררים עד היום יחד עם משפחותיהם, כל אחד בדירתו.

7.         בתחילת שנת 2007 או בסמוך לכך, פנה הנתבע לתובע 1 והסביר לו כי בכוונתו להסדיר רישום הזכויות בחלקה בטאבו וכי ע"מ שלא יחויבו בתשלום מיסים המוערכים לטענתו בסך של כ- 35,000 ש"ח, על התובע ואשתו לחתום על מסמכים אצל עו"ד.

8.         התובע 1 אשר מעולם לא הטיל דופי בנתבע, לא פקפק לרגע בכוונת הנתבע והבהיר לו כי אין לו התנגדות שיטפל ברישום הזכויות, אך כמובן שהחלק שמתייחס לדירתו יירשם על שמו, שכן זה שייך גם לאשתו ובכוונתם להוריש דירתם בעתיד לבתם ס'.

9.         ביום 23.02.07 או בסמוך לכך, נקראו התובעים ע"י הנתבע להגיע לדירתו, שם הוא הציג בפניהם את עו"ד ה' ס' אשר לדברי הנתבע נתבקש על ידו לטפל בנושא הרישום בטאבו.

במפגש זה הציג עו"ד ס' בפני התובעים מסמכים מודפסים ומוכנים הערוכים בשפה העברית עליהם נתבקשו התובעים לחתום. עו"ד ס' הסביר ותרגם לתובעים בערבית כי עפ"י התצהירים התובע 1 מתבקש להעביר במתנה את זכויותיו בקרקע ובדירה לאשתו (תובעת 2), והיא מעבירה את הזכויות במתנה לאחיה - הנתבע.

10.        כאשר שמעו התובעים את דברי עוה"ד ס' נדהמו והודיעו כי הם אינם מסכימים לחתום על המסמכים, שכן אינם מסכימים להעביר את הדירה שלהם לנתבע, הואיל ובכוונתם להוריש את הדירה לאחר מותם, לבתם.

11.        ימים ספורים לאחר מכן, נקראו התובעים שוב להגיע לדירתו של הנתבע, שם נאמר להם ע"י עו"ד ס' כי המסמכים תוקנו, ועל סמך מצג זה ומשהבינו כי התצהירים תוקנו כבקשתם, הם חתמו על התצהירים בעיניים עצומות.