ביטול מסמך שנחתם בעת מצוקה ובתנאים במסגרת עילת עושק

האם יש לסלק תביעת המשיבה לאיזון משאבים על הסף בשל כתב ויתור עליו חתמה, בזמן ששהתה מחוץ לביתה והרחק מילדיה, ובו ויתרה על כל טענה או דרישה מבעלה בזכויות ונכסים שהיו לו, לרבות בחברה הרשומה על שמו?

פתח דבר ;

המבקש - הנתבע (להלן - "המבקש") והמשיבה - התובעת (להלן - "המשיבה"), שניהם מכפר..., נישאו זל"ז בשנת 1996 ונפרדו בשלהי שנת 2008.

ביום 26.05.2007 חתמה המשיבה על תצהיר בפני אחיה, עו"ד..., בנוסח הבא:

"אני הח"מ ...לאחר שהוזהרתי כי עליי לומר את האמת כולה ואת האמת בלבד, וכי אם לא אעשה כן אהיה צפויה לעונשים הקבועים בחוק, מצהירה בזה לאמור:

1.   הריני מאשרת ומצהירה בזה כי אין לי כל טענה מכל מין וסוג שהיא כנגד בעלי...

2.   כנגד בעלי אין לי ולא תהיה לי והריני מוותרת על כל טענה באשר לבעלות ו/או זכויות כלשהן בנכסיו של בעלי לרבות בחברות ה... ונכסיה שבבעלותו.

3.   ידוע לי כי על אף שחברת ה...רשומה על שמו של בעלי הרי היא הוקמה ונכסיה נרכשו מכספים של הוריו של ..., מר ... ולא מכספי בעלי ו/או כספינו המשותפים.

4.   תצהיר זה נחתם על ידי ומרצוני החופשי לאחר שקראתיו והבנתי את תוכנו.

5.   זוהי חתימתי ותוכן תצהירי אמת.

......"

המבקש סבור, כי תצהיר זה מהווה ויתור מוחלט, תקף ומחייב מצידה של המשיבה על כלל זכויותיה, ועל כן עתר, בבקשה המונחת בפניי, לסילוק תביעתה של המשיבה לאיזון משאבים ופירוק שיתוף, על הסף.

טענות המבקש בקליפת אגוז

התצהיר נערך על ידי אחי המשיבה שהוא עו"ד במקצועו, בנוכחות הוריה של המשיבה, ובהעדרו של המבקש. התצהיר מהווה הסכם ממון תקף ומחייב ובהסתמך עליו לא תבע המבקש את המשיבה להשיב כספים, שלטענתו היא "גנבה" ממנו.

נטען, כי התצהיר מהווה הסכם ממון מחייב, אף שלא אושר על ידי בית המשפט. המשיבה חתמה עליו לאחר שהבינה אותו ואת השלכותיו ותוצאותיו, ומתוך ידיעה ברורה, כי אין לה חלק בחברת ה...   

המשיב הבהיר את הרקע לחתימת המשיבה על תצהיר זה כשלדבריו, לאורך שנים היא בגדה בו וניהלה מערכת יחסים עם גברים זרים, ואף נסעה לתקופות ארוכות לחו"ל שם פגשה בהם. בכל פעם היא נהגה לגנוב כספים מהמבקש לצורך מימון הנסיעות והשהייה בחו"ל.

בשנת 2007 ובעקבות אחת העזיבות של המשיבה את בית הצדדים, נערכה התחשבנות בין הצדדים בקשר לכספים שנטלה וגנבה מהמבקש, שהסתכמו בעשרות אלפי שקלים, ובעקבות אותה התחשבנות ולאחר שהתברר, כי הכספים שגנבה עולים על מחצית הזכויות ברכוש שנצבר בתקופת הנישואין, הגיעו הצדדים להסכמה שהמבקש לא יתבע מהמשיבה להשיב לו כספים, וזאת כנגד  הצהרתה של המשיבה ובכתב כי אין לה ולא מגיע לה דבר.

טענות המשיבה, בתמצית

לפי המשיבה, טענות המבקש אינן יכולות לבסס עילה לסילוק על הסף, מאלה המנויות בתקנה 100 ו-101 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984.