ביטול כתב אישום בשל אכיפה בררנית בעבירת נהיגה בחוף הים

נגד הנאשם הוגש כתב אישום בגין  עבירת נהיגה בחוף הים בניגוד לסעיפים 2 ו – 7 לחוק איסור נהיגה בחוף הים, התשנ"ז – 1997 (להלן :"החוק").

על פי הנטען בכתב האישום,  בתאריך 27/4/13, בשעה 17:23 או בסמוך לכך, בחוף אמנון על שפת הכנרת, נסע הנאשם ברכב סאן יאנג בצבע שחור מס' רישוי 27-292-28 והחנה אותו במרחק של 29 מטר מקו המים. הנאשם עשה את מעשהו האמור לעיל למרות שילוט האוסר נסיעה ברצועת החוף ובשעה שלא היה לנאשם היתר למעשה.

גדר המחלוקת:

בתאריך 23/4/14 כפר הנאשם מפי בא כוחו במיוחס לו וטען כי מדובר באזור שנועד להורדת כלי שיט, אזור תפעולי שמשמש לך דה פקטו. עוד נטען במעמד הכפירה, כי אם מדובר באזור מוכרז הרי שלא בוצעה עבירה ואם מדובר באזור שלגביו קיימת הסכמת הרשויות באופן לא פורמלי אזי יטען הנאשם לטענת הגנה מן הצדק. עוד כפר הנאשם בעובדה כי השלט נראה וכן בכל שאר עובדות כתב האישום.

הנאשם, כך עולה מדברי הכפירה בכתב האישום נסע עם רכב מסוג סאן יאנג בצבע שחור,  במסגרת פעילות ימית של פריקה והעמסה וכי המרחק בו עמד הרכב מקו החוף אינו בידיעת הנאשם.

עיקרי הכרעת הדין:

בית המשפט קבע כי הנאשם עבר עבירה של נהיגה אסורה בחוף הים וזאת לאחר שאימץ עדותו של עד התביעה הפקח רדוני ובחר להעדיפה על עדות הנאשם, בית המשפט דחה בהכרעת הדין את טענות ההגנה לפיהן מתקיימים החריגים הקבועים בהגדרת "חוף הים" בסעיף 1 לחוק. עם זאת הורה בית המשפט על ביטול כתב האישום תוך קביעה כי עומדת לנאשם טענת הגנה מן הצדק מסוג אכיפה בררנית שכן מדיניות אכיפת החוק במפרץ חוף אמנון בידי המאשימה בוצעה בתקופה הרלוונטית לכתב האישום תוך אפליה משמעותית ופסולה בין ציבור הנהגים במקום באופן שהגשת כתב האישום וניהול ההליך הפלילי במקרה זה עומדים בסתירה מהותית לעקרונות של צדק והגינות משפטית.

להלן סקירת הראיות שהובאו בפני בית המשפט ונימוקי הכרעת הדין :

התנהלות ההליכים בתיק:

בית המשפט נדרש להכריע בין גרסת עד התביעה – פקח רשות שמורות הטבע , מר עמית רדוני

(להלן:"הפקח")  וגרסת הנאשם אשר טען כי לא הוצב במקום שילוט מתאים וכי החנה רכבו אך ורק במסגרת טעינה ופריקה של כלי שיט. עוד נדרש בית המשפט להכריע האם עסקינן בתחום מעגן מוכרז שאז אין רצועת החוף הסמוכה לו מוגדרת כ"חוף ים" האסור בחנייה על פי חוק.