ביטול כתב אישום בעבירת רוכלות, בנסיבות של העדר חקירה, מכוח הגנה מן הצדק

: | גרסת הדפסה

בית משפט לענינים מקומיים תל אביב-יפו
03-14-0003647,03-14-0003215,03-15-0001089
7.9.2016
בפני השופט:
רועי פרי

- נגד -
המבקש:
ע.ר.
עו"ד איה שריק
המשיבה:
מדינת ישראל
עו"ד גילת משאלי
החלטה

 

 

  1. לפניי טענות מקדמיות, בחובן טענה לפגם או פסול בכתב האישום וטענה בדבר הגנה מן הצדק והכל לפי סעיפים 149(3) ו- 149(10) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב – 1982 (להלן: "חסד"פ).

 

בקצירת האומר אציין כי ב"כ המבקש עתרה להורות על ביטולו של כתב האישום, מכוח סעיף 150 לחסד"פ, בעטין של הטענות המקדמיות ובנסיבות הבאות:

העובדה שכתב האישום הוגש כנגד המבקש מבלי שנחקר אודות המיוחס לו; פגם שנפל בכתב האישום עת מפנה המה לצו רישוי עסקים שאינו תקף; העדת פקח אחד מבין שניים שנכחו במקום; העדר מדיניות של הרשות באשר להקצאת רישיונות רוכלות לאנשים הזקוקים לשיקום.

 

 

  1. כנגד המבקש הוגש כתב אישום בגין עיסוק ברוכלות ללא רישיון בניגוד לחוק רישוי עסקים, תשכ"ח – 1968 (להלן: "החוק") ופריט 6.9 לצו רישוי עסקים, תשנ"ו – 1996 (כך בכתב האישום).

למקרא כתב האישום עולה כי ביום 25.10.14 עסק המבקש ברוכלות ללא רישיון, ברציף הרבט סמואל 72 בתל אביב,  תוך שהחזיק בשני אלבומים של קעקועים, מגש נירוסטה, לק לבן, קופסאות נצנצים, פינצטה ומכחול.

  1. ביום 1.3.16 התייצב המבקש בבית המשפט בעצמו, כפר בעובדות כתב האישום וטען כי המדובר באומנות ולא ברוכלות. המבקש עדכן כי הינו נכה בשיעור 100% ומצוי בהליכי פש"ר. משכך נקבע התיק להוכחות ליום 12.4.16.

 

  1. בהמשך לדיון, שיגרה הסנגוריה הציבורית הודעה לבית המשפט לפיה המבקש מחוסר באמצעים, תוך שהלה מבקש כי ימונה לו סנגור ציבורי, שכן אין ביכולתו לנהל הגנתו בעצמו. משכך מניתי למבקש סנגור מטעם הסנגוריה הציבורית.

 

  1. ביום 12.4.16, העלתה ב"כ המבקש (שמונתה), מספר טענות מקדמיות ועתרה לביטולו של כתב האישום. בקצירת האומר אציין כי הסנגורית המלומדת מעלה טענה של פגם או פסול בכתב האישום, שכן כתב האישום מפרט פריט רישוי מצו ישן שאינו קיים עוד והוחלף, כל שכן שאין פירוט מספק לסוג הרוכלות המיוחס.

 

בנוסף, נטענה טענה של הגנה מן הצדק במספר מישורים: האחד - העדר חקירה.

נטען כי לא נגבתה כל גרסה מהמבקש, עובר להגשת כתב האישום כנגדו, חרף הנחייתו הברורה של היועץ המשפטי לממשלה משנת 1993 המפנה למכתבו של פרקליט המדינה דֶאז. המכתב מיועד לתובעים ברשויות המקומיות בנושא תכנון ובנייה, אולם אין כל סיבה ליצור הבחנה בין תחום התכנון והבנייה לתחום רישוי העסקים, מה גם שהסנקציה הקבועה בצד העבירות על חוק רישוי עסקים קשה יותר. "לעניות דעתי זו שיטה פסולה כי לא ייתכן שאדם יועמד לדין פלילי בטרם ניתנה לו הרשות להגיב על חפותו".

 

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.


כתבות קשורות

    חזרה לתוצאות חיפוש >>