ביטול זיכוי המשיבה בעבירה של אי ציות לתמרורים

1. בבית הדין המחוזי זוכתה המשיבה מעבירה של אי ציות לתמרורים, לפי תקנה 22(א) לתקנות התעבורה, התשכ"א-1961. כתב האישום ייחס לה אי ציות לתמרור ב-37. נטען בכתב האישום כי המשיבה לא עצרה את הרכב בו נהגה לפי הוראות התמרור. בדיון בבית הדין קמא החל להעיד עד תביעה, שוטר. הוא מסר כי המשיבה עצרה אולם לא נתנה זכות קדימה. בית הדין קמא ראה לזכות את המשיבה, מבלי שישמע את הדיון עד תומו. בית הדין קמא נימק את הזיכוי "אך ורק עקב מחדל של עורך כתב האישום".

2. בדיון בפני הודיעו הצדדים כי נתגבש ביניהם הסדר לפיו יבקשו לבטל את הכרעת הדין שניתנה בבית הדין קמא ותחתיה להרשיע את המשיבה בעבירה המיוחסת לה. הצדדים הוסיפו ועתרו לגזור למשיבה עונשים עליהם הסכימו.

3. דומה כי אכן יצאה שגגה תחת ידי בית הדין קמא. על בית הדין קמא היה לשמוע את עדותו של עד התביעה עד תום, לבחון האם יצאה באותו שלב התביעה ידי החובה לחייב את המשיבה להשיב לאשמה, לשקול לגוף העניין האם התמלאו יסודות העבירה שיוחסה למשיבה ובמידת הצורך לשקול את האפשרות להרשיע את המשיבה, לפי המצב הראייתי, בעבירה אחרת.

4. בנסיבות אלה, ובשים לב לעובדה כי המשיבה סיימה בינתיים בהצלחה את שירותה הצבאי מצאתי את הסכמת הצדדים ראויה ואני רואה לכבדה.

5. הכרעת הדין של בית הדין קמא בטלה, אפוא. המשיבה מורשעת בעבירה של אי ציות לתמרורים, לפי תקנה 22(א) לתקנות התעבורה, התשכ"א-1961. על המשיבה מוטלים שני חודשי פסילה, מלקבל או מלהחזיק רישיון נהיגה, על תנאי למשך שנתיים שלא תעבור עבירה שבה הורשעה או עבירה מן המנויות בתוספות הראשונה והשנייה לפקודות התעבורה [נוסח חדש]. כן מוטל קנס בסך 150 ש"ח שישולם עד יום 11/01/08 שאם לא כן תיאסר המשיבה למשך שלושה ימים.

ניתנה והודעה היום, ‏‏‏‏כ"ד בטבת התשס"ח, ‏2 ינואר 2008, בפומבי ובמעמד בעלי הדין.

__________________                                                                                          דורון פיילס,           אל"ם

שופט  בית   הדין  הצבאי

ל    ע    ר    ע   ו    ר   י   ם

חתימת המגיה: _________________                 העתק נאמן למקור
                                                                                        רס"ן נילי שרעבי-בלומנטל
תאריך: ______________________                  ק' בית הדין