ביטול העברת זכויות במקרקעין וקבלת התנגדות לקיום צוואה

1.         ההליך

פסק דין זה יכלול שני נושאים עיקריים המצריכים הכרעה.

הראשון: עניינו במסת העיזבון של המנוח פ. ד. ז"ל (להלן יכונה "המנוח"), ועתירותיה של אשתו (להלן תכונה: "התובעת"), בגדר פסק הדין ההצהרתי לו עתרה בתמ"ש 54491/98.

השני:  התנגדותם של התובעת ובנה, לקיים את צוואתו של המנוח, מיום                        9.2.1998, אשר הנהנים על פיה הם אחיו א. ד. (להלן יכונה: "הנתבע")        ועיזבונו של       האח השני של המנוח אשר הלך לבית עולמו, לאחר תחילתם של ההליכים, וקודם      לפטירתו של המנוח (להלן: "מ. ז"ל").

2.         על פי הסכמת הצדדים ובאי כוחם מיום 3.2.02 פסק הדין אשר יעסוק בסוגיות העיקריות, אשר פורטו לעיל, ממצה את ההליכים השונים המצויים בתיקים המובילים, לרבות מזונות האשה, והכל לאור שינוי הנסיבות אשר ארעו במהלך ניהול ההליכים.

3.         התשתית העובדתית אשר תשמש את שני הנושאים :

3.1       התובעת והמנוח נישאו בשנת 1970, ובמהלך נישואיהם נולדו להם ארבעה ילדים, שלשה בנים ובת.

3.2       בפרוץ הסכסוך המשפחתי, ועם הגשת תביעותיה הראשוניות של התובעת לבית משפט זה, היו ארבעת הילדים בגירים.

3.3       הסכסוך בין התובעת לבעלה המנוח נעוץ היה בעיקר על רקע התדרדרות בריאותו של המנוח בשנת 1996, הן נפשית, והן החמרת מחלת הסוכרת ממנה סבל, על נזקיה.

3.4       ההתדרדרות במצבו הפיזי והנפשי של המנוח גרמו לקשיים בתפקודו היום יומי, ולאחר שהפסיק את עבודתו כמוביל גז, מכר את המוניטין ואת המשאית אשר שימשה אותו בעבודתו  לשני אחיו: הנתבע, ומ. ז"ל, הוכר על ידי המוסד לביטוח לאומי, כנכה בעל 100% נכות, וקיבל כ- 1,500 ש"ח לחודש, למחייתו, בגין נכות זו.

3.5       המנוח נזקק לתרופות, לא שמר על הרגלי אכילה התואמים את מחלת                           הסוכרת, ואת מרבית שעותיו בילה בצפייה בטלוויזיה, תוך ניתוק חברתי                     מוחלט, וחוסר תפקוד אישי, מצב שהביא עד מהרה לסכסוכים בינו לבין                  אשתו- התובעת, ובעת כזו ואחרת עם ילדיו.

3.6       כלפי אשתו , טען בין השאר כי היא בוגדת בו, מכתימה את כבוד המשפחה,                    אינה נוהגת כאשת איש, ובעיקר, אינה מטפלת בו , ואף נוהגת בו באלימות.

3.7       הצורך המידי לפניית התובעת לבית המשפט נבע מגילוייה כי המנוח העביר                    את זכיותיו וזכויותיה במקרקעין (וכפי שיובהר בהמשך) לשני אחיו, הנתבע              ומ. ז"ל וזאת ביום 1.12.97, וללא תמורה.

3.8       כתב התביעה המקורי לביטול ההעברה, ולמתן פסק דין הצהרתי בדבר הזכויות אשר לטענת התובעת נצברו במהלך שלושה עשורים בהם היו הצדדים נשואים, תוקן על ידה לאחר פטירתו של המנוח-בעלה ז"ל. לזאת, יש לצרף את התנגדותה לקיום צוואתו של המנוח אשר נחתמה כחודשיים וחצי לאחר העברת הזכויות במקרקעין, והוראותיה; העברת אותן זכויות במקרקעין פעם נוספת, לאחיו.

 4.        העתירה לביטול המתנה

4.1       בעת שהתובעת והמנוח נישאו (ב- 8.6.70) לא היה אביו של המנוח בין                             החיים.

4.2       אביו של המנוח רכש את המקרקעין עליו נבנה בית מגורי משפחת                                  ד. (משפחת המנוח דכאן, ט.ס), בשנת 1939, בעודו בחייו ובשנת 1964                                 העביר אביו של המנוח ללא תמורה מחצית מהמקרקעין על שמה של                                   אשתו, ושלשת בניו בחלקים שווים ביניהם, כך שבעת ההיא 1/8 מזכויות                         המקרקעין נרשמו על שמו של המנוח.

4.3       אביו של המנוח הלך לבית עולמו שנתיים לאחר מכן, ובשנת 1966.