ביטול הסכם עם סלקום לאחר גילוי חיובי יתר

מונחת בפני תביעה כספית לתשלום סך של 1,237 ש"ח אשר הוגשה בהליך של "סדר דין מהיר". 

טענות התובעת:

חברת סלקום בע"מ (להלן:"התובעת") הינה חברה בע"מ העוסקת, בין היתר, במתן שירותים לרדיו - טלפון סוללריים. הנתבעת התקשרה בהסכם עם התובעת לצורך קבלת שירותים ועל פי ההסכם התחייבה הנתבעת לשלם עבור השירות שסופק לה בהתאם לחשבונות תקופתיים שיומצאו על ידי התובעת מעת לעת.

הנתבעת קיבלה שירותים מהתובעת ואולם עד ליום 28.2.05 צברה בגין השירות שקיבלה חוב בסך 1,949 ש"ח, חוב אשר חלקו שולם ובסכום השווה לסך 764 ש"ח, כך שנכון ליום הגשת התביעה יתרת חובה של הנתבעת בעבור שירותים שסופקו הינו בסך התביעה, 1,237 ש"ח.

טענות הנתבעת:

טוענת הנתבעת, כי ביום 5.1.2005 נתנה הוראה לבנק בו מתנהל חשבונה ולפיה יבטל הבנק את הוראת הקבע לטובת חברת סלקום. פעולה זו נעשתה על מנת למנוע מחברת סלקום להמשיך ולגבות מחשבונה סכומים שאינה זכאית להם כטענתה.

לטענתה באחד מחשבונות החיוב אותם שלחה התובעת נדרשה הנתבעת לשלם סכום בסך 176 ש"ח, סכום שלטענתה אין כל אחיזה. יתרה מכך, בכל חודש בחודשו נאלצה להתווכח ולהתדיין עם נציגי התובעת במטרה לקבל חזרה זיכוים בעבור חיובי יתר בהם חויבה.

ממשיכה הנתבעת וטוענת, כי משהביעה תרעומת על החיובים החדשים, נאמר לה ע"י הנציגים שאת השרות הספציפי לא בקשה לבטל. לטענת הנתבעת היא אכן לא ביקשה לבטל, כי לא ידעה על קיומם כלל. 

בייאושה, שלחה לתובעת מכתב ובו דרשה נחלצות להפסיק את קבלת כל שרות שהוא, מתוך תקווה שכך יובן לתובעת מה המשמעות של " שום שירות". 

לטענתה, "הקש ששבר את גב הגמל", היו חיובים שנמצאו בחשבונה של ביתה בת 13.5 בעבור "שיחות" שכביכול ביצעה למדינת ירדן.

משכך, ולאור המפורט לעיל, מצאה היא לנכון להנתנק משירותי החברה תוך מעבר למפעיל סלולרי אחר. לטענתה, ההתקשרות שביצעה מול התובעת היתה לצורך קבלת שרותי טלפון ולא על מנת לאפשר לתובעת לטרטר אותה באופן שיטתי, לקחת כסף, בריאות זמן יקר, בו הייתה עסוקה בלקבל זיכויים בעבור שירותים שלא דרשה אך חויבה בגינם, תוך טעויות אילו ואחרות בחשבונה, ולכן זכותה המלאה להתנתק.

התביעה נוהלה ב"סדר דין מהיר", על כן יהיה פסק דין זה מנומק בתמצית בלבד כהוראת תקנה 214טז(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד- 1984.

דיון

לאחר ששמעתי את עדויות הצדדים טיעוניהם ועיינתי בראיותיהם, סבור אני כי  יש להעדיף את גירסתה וטיעוניה של הנתבעת על פני אלו של התובעת וזאת מטעמים הבאים:

בעוד שחוזה רגיל מאופיין בחירות ההסכמה ובחופש הרצון האינדיבידואלי, מאופיין חוזה אחיד דווקא באחידות ההצהרה ובנסיגת רצונו של צד אחד (הלקוח ) מפני רצונו של משנהו (הספק). חוזה אחיד הינו חוזה בו הצד החזק מכתיב לצד החלש את תנאי החוזה תוך שלילת העקרונות על פיהם נוצר החוזה והם - חופש ההתקשרות  וחופש עיצוב תוכן החוזה. 

במקרה הנדון, לאחר שעניינתי בראיות שהוצגו בפני, סבור אני כי דברי הנתבעת בדין הם - מסכת ההתכתבויות הענפה אותה צרפה לכתב הגנתה, אינה מותירה מקום לספק, אלא למסקנה ולפיה נפגעה כתוצאה מההתקשרות עם התובעת. פגיעה שנוצרה כתוצאה מחיובי יתר שבוצעו על ידי התובעת בחשבונה של הנתבעת מידי חודש בחודשו, חיובי יתר שכתוצאה ישירה מהם נזקקה הנתבעת לשוב ולדרוש זיכויים עבורם  -- אין הם עניין של מה בכך --  חיובי יתר הינם עניין מהותי בהתקשרות חוזית מהסוג הנדון. שומה היה על התובעת לפעול בתום לב ובמיידי  על מנת שחיובי יתר שבהם חויבה בעבר לא יהפכו לחיובי יתר בשיגרה -- מצב אשר גרר את הנתבעת לחזור ולדרוש את הזיכוי עבורם.

האדם מן הישוב, אותו אדם אשר מתקשר מדי יום בחוזים אחידים, ומתקיים בינו לבין הספק יחסים כדוגמת היחסים נשוא התביעה, אינו חוזר ודורש את זיכויים בעבור חיובי יתר וזאת בשל העובדה, כי מדובר בסכומים זניחים ביחס לחשבון החודשי, ואין ברצונו להשקיע ממיטב זמנו לחזור ולבדוק השקם וערב את החיובים .

בין הלקוח לספק מסוג זה מתקיימים יחסי אמון כשהלקוח סומך ובטוח כי חברת תקשורת בסדר גודל כזה תדאג לבנות מנגנוני בדיקה ובירור שימנעו חיובי יתר חוזרים ונשנים.   

במקרה שלפני התובעת הפרה חובת אימון זו. חלקם של הזיכויים שהתבצעו בחשבונה של הנתבעת היו בסכומים קטנים, אך במספר חיובי יתר בסכומים לא מבוטלים כלל וכלל.