ביטול הסכם לרכישת רשת צל

ב- 8/5/06 הזמינה התובעת מהנתבעת רשת צל. פרטי ההזמנה כפי שנרשמו היו:

צבע כחל נייבי (כהה), למשטח 628 X 628, כבלי נירוסטה מושתלים מסביב;

עבור הרשת, כולל עלות התקנה, שילמה התובעת 12,471 ש"ח. עפ"י מסמך הצעת מחיר שבחומר - נשלחה הצעה זו לתובעת כבר ב- 1/5/06, ונרשם בה כי התקנת הרשת תבוצע עד 21/5/06.

ב- 22/5/06 כתבה התובעת לנתבעת, זאת לאחר שכבר פנתה טלפונית לאחת, חביבה, כי היא מבקשת להסיר את רשת ההצללה מיד, כיוון שהיא עוזבת את הארץ למחרת.

הרשת שקבלה, לטענתה, אינה זו שהזמינה: צבעה אינו כחול נייבי, היא קטנה מידי ואינה מתאימה לפרגולה בביתה. צורת תפירתה אינה עונה לציפיותיה, והרשת מכערת את הבית.

באותו יום כתבה מכתב נוסף, ובו ביום הוציא מנהל הנתבעת, מר צוברי, מכתב תשובה בו התחייב לקבוע פגישה עם התובעת ובעלה ולעשות כמיטב יכולתה של החברה להשביע את רצונם.

ב- 5/7/06 התקיימה הפגישה המובטחת, וצוברי כתב מסמך הסכם חדש לפיו:"יפורק המפרש שהותקן. תותקן במקומו יריעה חדשה צבע כחול כהה נייבי. התובעת הוסיפה, לטענתה על דעת צוברי, "3 תפרים שוים לאורך".

מסביב יתפרו תעלות ובתוכן יוכנס מוט נירוסטה (קודם נרשם אלומיניום - והמלה נמחקה).

היריעה תמתח ל- 4 צדדים, תחובר לטבעות קיימות באמצעות חוט מיוחד (מצנחים) צבע לבן עובי 8 מ"מ (נרשם במקור 8-6, ו- 6 נמחק).

השאיפה להגיע לסימטריה מלאה ושהמרחק שיתקבל בין היריעה לבין הטבעות יהיה 10 ס"מ, אבל הלקוחה מבינה שקשה להגיע לדיוק מירבי לכן מובן בין הצדדים שהמרחקים יכולים לנוע בין 7-13 ס"מ, כאשר אנחנו נעשה כמיטב יכולתינו להגיע לסימטריה.

לאחר קבלת היריעה ואשורה ע"י הלקוחה לא תהיינה עוד תביעות או טענות כלשהן". כיוון שהתובעת נמצאת מידי פעם תקופות ממושכות בחו"ל, ולא הייתה מוכנה כי היריעה תורכב בהעדרה, והנתבעת לא עמדה בלוח זמנים להרכבה - סוכם בשיחה ב- 31/8/06 כי היריעה תורכב עד 15/9/06, אך הנתבעת לא עמדה במועד, והתובעת הציעה ב- 3/9/06 לבטל את העסקה - בכפוף לכך שיוחזר לה מלוא הסכום ששילמה, וחזרה על הצעתה זו ב- 15/9/06 ושוב ב- 21/9/06, אך הצעותיה לא נענו.

ב- 28/1/07 פנתה שוב לנתבעת וביקשה להרכיב רשת הצללה בהתאם להסכם מ- 5/7/06, שלא מומש כחצי שנה, זאת עד 20/2/07.

ב- 14/2/07 הגיע הנתבע עם יריעה אך התובעת סרבה לאפשר הרכבתה, כיוון שלא עמדה לטענתה, בדרישות שסוכמו ביולי 2006.

צוברי פנה אז בהפצרה לדיויד - בעלה של התובעת, שישפיע על אשתו לקבל את היריעה שהביא ואם לא תתקבל על דעת התובעת יחליף אותה באחרת.

השניים נעתרו לצוברי - והוא הרכיב את היריעה החדשה, ומיד נאמר לו ע"י התובעת כי היריעה אינה מתאימה.

הנתבעת לא דאגה להסיר את היריעה, ובשלב מאוחר יותר עשתה זאת התובעת בעצמה, ובהעדר הסכמה מצד הנתבעת לבטל העסקה או לנסות שוב להתקין יריעה עפ"י הדרישות - הוגשה תביעה זו.

טענותיה של הנתבעת בעניין היריעה השנייה הנן כדלקמן:

א.      א.      לא נתפרו תעלות סגורות מסביב באופן שהמוטות יוכנסו פנימה, והמוטות הוכנסו לתוך לולאות שחורות באופן שהם בולטים לעין.

ב.      ב.      המוטות אינם נירוסטה אלא מוטות מגולוונים.