ביטול הסכם לרכישת חברות במועדון נופש והשבת הסכום ששולם במסגרת ההסכם

לפני תביעה לביטול הסכם לרכישת חברות במועדון נופש ולהשבת 43,000 ש"ח ששולמו במסגרת ההסכם.

התביעה

הנתבעת 1, חברת אקסס הוואנה בע"מ, באמצעות נציגי השירות שלה ובין היתר הנתבע 2, מנהל מחלקת החוזים אצל הנתבעת 1, פנתה לתובעים, מר נחום אשכול והגב' דליה רוזן, בהצעה לרכישת חברות במועדון נופש. הנתבעת 1 השתמשה בפיתויים שיווקים שונים, על מנת להביא את התובעים לפגישת היכרות ולצורך הצגת מועדון הנופש וכל ההטבות המוצעות במסגרתו.

בסופה של פגישה שנערכה ביום 12.2.06, באולם שבו הושמעה מוסיקה רועשת וננקטו שיטות שיווק אגרסיביות שונות, נחתם הסכם לרכישת חברות במועדון הנופש - VIVA CLUB, תמורת 42,662 ש"ח, אשר שולמו במלואם ע"י התובעים. החברות במועדון אמורה הייתה להקנות לתובעים את האפשרות לשימוש באחד מ- 29 האתרים של המועדון במשך 4 שבועות בכל שנה לתקופה משנת 2006 ועד סוף שנת 2035. בנוסף לכך, החברות כללה 7 שבועות בונוס, אשר התובעים יכולים לממשם באחד מהאתרים הכלולים במאגר חברת התחלופה.

לטענת התובעים, לא נאמר להם ולא אוזכר בהסכם כי הניצול של שבועות הבונוס הוא בכפוף למקום פנוי, וכי ניתן לבצע את ההזמנה רק 40 יום מראש. עובדה זו מנעה למעשה בפני התובעים לתכנן מראש נופש בחו"ל, אשר הוא תנאי הכרחי לביצוע יציאה לחו"ל ע"י התובעים. כמו כן, תנאי הכרחי זה הודגש מספר פעמים ע"י התובעים בשלבי המו"מ עם הנתבע 2.

בנוסף לכך, טוענים התובעים כי הנתבע 2 הבטיח להם כי חופשה שביקשו להזמין באירלנד וסקוטלנד תסודר, וכי העניין "סגור". הרקע להבטחה זו היה ניסיון התובעים לבטל את העסקה, לפי זכותם, כאמור בהסכם ומכוח חוק הגנת הצרכן, בתוך 14 ימים. ביום 21.2.06 שלחו התובעים מכתב ביטול לנתבעים ובתגובה הוזמנו התובעים לפגישה עם נתבע 2 ונציג נוסף, אשר בסופה הסכימו התובעים לחזור בהם מביטול העסקה. התובעים ביקשו להזמין עבורם את "שבוע ההיכרות עם המועדון" בספרד לתחילת חודש יוני וכן שני שבועות בונוס רצופים לאירלנד ולסקוטלנד לתחילת חודש ספטמבר 2006. הנתבע 2 הבטיח לתובעים כי העניין מסודר וכי הם יכולים לראות את בקשתם כמבוצעת וכגמורה כמבוקש.

רק בחודש אוגוסט 2006, לאחר ניסיונות מצד התובעים לקבל אישור סופי בדבר הנסיעה, שמעו לראשונה כי הינם מוגדרים כלקוחות שיוריים וכי האפשרות לממש את שבועות הבונוס מותנית במקום פנוי וכי הנתבעת 1 יכולה להגיש את בקשתם לחופשה רק 40 יום לפני מועד ביצועה. כלומר, התובעים יכולים ליהנות מאתרי נופש יוקרתיים במחיר מוזל, רק אם המשווק של אותו אתר לא הצליח עד לרגע האחרון למכור את המקומות במחיר מלא. התובעים לא זכו לממש את הנופש באירלנד ובסקוטלנד, על אף הבטחתו של נתבע 2 ובכך נגרם להם עוגמת נפש רבה ונזקים בשל תכנון הנופש שלא יצא אל הפועל בסופו של דבר.

כאשר פנו התובעים לנתבע 2 בבקשה לבטל את ההסכם, השיב להם כי אין לו הסמכות לעשות כן וכי עליהם להיפגש עם מנכ"ל הנתבעת 1 וכי הוא, נתבע 2, ידאג לכך. לאחר מספר פניות מצד התובעים לקיום אותה פגישה, נתקלו התובעים בדחיות מסיבות שונות ומגוונות. הפגישה מעולם לא התקיימה. משראו כך, פנו התובעים במכתב לנתבעת והודיעו כי הם מבקשים לבטל את ההסכם ולקבל את כספם בחזרה. משלא נענו למכתב זה, פנו לעורך דינם על מנת שיטפל בעניין. גם מכתב הדרישה שנשלח ע"י עו"ד לא נענה.

התובעים מבקשים מבית המשפט הצהרה כי ההסכם בוטל החל מיום 3.10.06 (יום שליחת מכתב הביטול מאת התובעים). כמו כן, מבקשים שייקבע כי הנתבעים פעלו בחוסר תום לב ובדרך שאינה מקובלת, תוך מעשה רמייה והולכתם שולל. התובעים עותרים לחייב את הנתבעים, ביחד ולחוד, להשיב להם את הסכום ששולם בגין העסקה, בסך 42,662 ש"ח בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 3.10.06. כמו כן, מבקשים התובעים לחייב את הנתבעים לשלם להם פיצוי בגין עוגמת נפש, הפסד זמן, ביטול לשווא של תוכניות ותחושת עלבון.

ההגנה

תמצית טענות הנתבעים הינן, כי הם עמדו בתנאי ההסכם ולא נעשתה כל מרמה או הטעיה מצידם. התובעים הינם אנשים בוגרים ומשכילים. התובע הינו עו"ד. התובעים היו מודעים להסכם ולכל תנאיו, כולל ההתניה כי ההזמנות יבוצעו על בסיס מקום פנוי וחתמו עליו מרצונם החופשי והטוב. כמו כן, הסעיף 8 להסכם שבין הצדדים, נקבע במפורש כי לא יהיה תוקף להבטחה ו/או מצג אחר, אלא אם כן נעשו בכתב ובחתימת הנתבעת ו/או המועדון. לתובעים ניתנה הזכות לבטל את החוזה בתוך 14 ימים והנתבעים לא מנעו זאת מבעדם כשביקשו לעשות כן, אך התובעים חזרו בהם מהחלטתם.

בנוסף, מכחישים הנתבעים כי הבטיחו לתובעים את ההבטחות המדוברות. לתובעים אין כל מסמך בכתב על הבטחות אלו ולא בכדי, שכן, מעולם לא הובטח להם דברים אלו. עוד מבהירים הנתבעים כי, כל ההזמנות של הנופשים נעשית באמצעות הלקוחות, התובעים במקרה דנן, ישירות מול אתרי הנופש. הנתבעת 1 מעולם לא נתבקשה על ידי התובעים לפעול בשמם אצל מועדוני הנופש ולהזמין בעבורם חופשות. הנתבע 2 לא היה מעורה בתיאומים ו/או בהזמנת חופשות ואינו מוסמך לבצע הזמנות ו/או חופשות, שכן אינו נימנה עם צוות שרות הלקוחות. כמו כן, נתבע 2 מעולם לא ניהל מו"מ עם התובעים, אלא עסק רק בהחתמת החוזים מכורח תפקידו כמנהל מחלקת החוזים.

על הבקשה לביטול ההסכם נודע לנתבעים רק ביום 3.10.06, ממכתבם של התובעים. מעולם לא נעשו ניסיונות לקיים פגישה עם מנכ"ל הנתבעת 1.

דיון

מטעם התובעים העידו שני התובעים בעצמם, אשר הגישו תצהירי עדות. מטעם הנתבעת 1, העיד מר ירום רונזברג בלבד, אחד ממנהלי הנתבעת 1. מנהל הנתבעת 1 מר מוריס אלון וכן מנהל מחלקת החוזים של הנתבעת 1, הוא הנתבע 2 מר עמי בן יעיש, לא התייצבו לחקירה על תצהיריהם ועל כן תצהיריהם הוצאו מן התיק בהחלטה שניתנה על ידי בפתח הישיבה.

שתי שאלות עיקריות עומדות במרכז ההכרעה בתיק דנן: האחת, האם הפרה הנתבעת 1 את ההסכם ו/או האם הציגה מצגי שווא לתובעים ו/או האם הטעתה אותם או נהגה בחוסר תם לב כלפיהם. השאלה השנייה, האם הנתבע 2 אחראי באופן אישי כלפי התובעים למחדלי הנתבעת 1, ככל שהיו.

האם הנתבעת 1 הפרה את ההסכם או הטעתה את התובעים

הסכם הרכישה מורכב ממספר נספחים, אשר כולם מהווים חלק בלתי נפרד ממנו. הנספחים צורפו לכתב התביעה כנספחים א'- ז'(1- 10). התובעים מפנים בעיקר לסעיף 3 בנספח ז'(3) לכתב התביעה, אשר כותרתו "ברוכים הבאים לחברת אקסס הוואנה" הקובע:

"שבועות בונוס: 7 לילות בסוויטה ל-4 או 6 אנשים באתרים הכלולים במאגר חברת התחלופה ACCESS GLOBAL EXCHANGE במחיר החל מ- 138 יורו לסוויטה. השימוש בשבועות הבונוס אינו מוגבל וניתן לשימוש במשך כל חודשי השנה. ניתן לנצל שבוע בונוס עם בני המשפחה או חברים ואפילו לתת לאחרים שיסעו במקומכם. הזמנת שבועות הבונוס הנה ישירות באמצעות מחלקת שירות הלקוחות של אקסס. "