ביטול הסכם חלוקת עיזבון בגין עילת העושק

האם יש לאכוף הסכם לחלוקת עיזבון ולחייב את המפר בפיצויים  בגין הפרתו או שיש להצהיר על בטלות ההסכם?

א.         רקע עובדתי וטענות הצדדים

1.         הנתבעת מס' 1 (להלן: " נ'") והמנוח (להלן: " המנוח") נישאו ביום 6.2.75. במהלך שנות הנישואין נ' היתה עקרת בית ואילו המנוח עבד בתפקיד בכיר בחברת "ק".

2.         מנישואין אלו נולדו לבנה"ז שני ילדים: גב' א', שהיא התובעת מס' 1 (להלן: " א'") וב' שהוא הנתבע מס' 2 (להלן: " ב'"). התובע מס' 2 (להלן:  " ש'") הוא בעלה של א'.

3.         ביום 14.5.08 נפטר המנוח בפתאומיות, בעת שהיה בקניון בפתח תקווה.

4.         המנוח לא הותיר צוואה ועל פי צו ירושה שניתן ע"י הרשם לענייני ירושה ביום 27.10.08, אלמנתו נ' ירשה מחצית מעיזבונו וכל אחד משני ילדיו א' וב', ירש רבע מעיזבונו.

5.         ביום שבו נפטר המנוח, טיפלו ש' וב' בסידורי הלוויה  ונרכשה מחברה - קדישא חלקת קבר זוגית  בסך של 18,530 ש"ח. מר ש' שילם סך  של 14,260 ש"ח בכרטיסי האשראי שלו ואילו היתרה בסך של 4,270 ש"ח שולמה מכרטיס האשראי של נ', לאחר שמר ש' התקשר אליה וביקש ממנה את מספר כרטיס האשראי שלה.

6.         לאחר שגב' נ' והילדים ישבו שבעה, נסעה נ' לכמה ימים לביתה של א'.

7.         במסגרת נסיעה זו, נלקחו מביתה של נ' והמנוח קלסרים וכן פריטים נוספים, לרבות דרכונה של נ' והם הועברו לביתם של א' וש'. הצדדים חלוקים בשאלה מי יזם את העברת חפצים זו ומה היתה הסיבה לכך.

8.         לטענתה של א', "מיד בתום השבעה" (סעיף 4 לתביעתה), נכרת הסכם בעל פה בין שלושת היורשים לפיו כל עיזבון המנוח יחולק בין שלושתם, באופן שווה. 

9.         לטענת א', מאחר ובמהלך השבעה נמצא בבית המנוח "כתב מינוי מוטבים" שבו ציין המנוח כי הוא רוצה שאשתו ושני ילדיו יהיו  המוטבים בפוליסה מסוימת, נ' "הודיעה ביוזמתה" (סעיף 7 לתביעתה)  כי היא רוצה לפעול על פי רצון המנוח ולחלק את כל עיזבונו בין שלושתם בחלקים שווים.  

10.        לדברי א', ההסכם בעל פה שנכרת בין נ' לילדים כלל הסכמות אלו: דירת המנוח בגבעת שמואל תעבור לב', דירת המנוח בהרצליה תעבור לא' ודירת המגורים של המנוח ונ', תעבור לנ'. כמו כן, כל כספי המנוח שהיו בבנק ובכספת של המנוח יחולקו בין שלושתם בחלקים שווים.

11.        נ' והילדים חילקו ביניהם את הכספים  שנמצאו בבית המנוח  בחלקים שווים. ב'  החל לקבל לידיו  את כספי שכר הדירה של הדירה בגבעת שמואל וא' החלה לקבל אליה את כספי שכר הדירה של הדירה בהרצליה.

12.        הצדדים ניהלו מו"מ לצורך הכנת הסכם. נ' פנתה לעו"ד ט' שבעבר טיפל בנושאים משפטיים של המנוח וא' פנתה לעו"ד ז' שטיפל בעבר בסכסוך הגירושין של ש' מאשתו הראשונה.

13.        נערכה פגישה אצל עו"ד ט' ואולם, הצדדים לא הגיעו להבנות.

14.        ביום 19.6.08 הגישה א' תביעה לפסק דין הצהרתי כנגד אימה נ'. בתביעתה, טענה א' כי היא זכאית לחלקה בעיזבון והיא עתרה לפס"ד הצהרתי (תע 106170/08). בד בבד, הגישה א' בקשה לצו מניעה זמני האוסר על נ' לפעול בחשבון המשותף שלה ושל המנוח (להלן: " החשבון המשותף"). ביהמ"ש (כב' השופט גייפמן) נעתר לבקשה במעמד צד אחד וניתן צו מניעה האוסר על נ' לפעול בכל הכספים המצויים בחשבון המשותף (בש"א 7898/08).

15.        ביום 15.7.08 התקיים דיון בהשתתפות הצדדים וב"כ בפני כב' השופט גייפמן. לבקשת נ', צומצם  צו המניעה הזמני כך שהוא יחול רק על מחצית החשבון המשותף.

16.        ביום 17.7.08 שלח ש' לנ' מכתב דרישה בפקס וביקש ממנה כי היא תחזיר לו את הסך של 14,260 ש"ח שהוא שילם עבור רכישת חלקת הקבר לה ולמנוח.

17.        נ' ענתה לש' בפקס חוזר מאותו יום, כי כבר ביום 28.5.08 היא העבירה  לחשבון המשותף שלו ושל א' סך של 25,000 ש"ח לפי בקשת א', לצורך החזר הסכום שש' שילם עבור חלקת הקבר והיא אף הוסיפה עשרת אלפים ש"ח מעבר לכך, לפי בקשת א', לצורך "כיסוי" יתרת החוב שהיתה להם בחשבונם המשותף.