ביטול הסכם גירושין

א. מבוא

הצדדים נישאו זל"ז בתאריך 20.6.1973 ולהם 3 ילדים והתגרשו בתאריך כ"ט אייר תשס"א 22.5.2001. הסכם הגירושין שבין הצדדים מיום 3.12.2000 אושר בביה"ד וקבל תוקף של פס"ד בתאריך ה' שבט תשס"א 29.1.2001.

בפנינו תביעת האשה המתייחסת לזכויותיו של כל אחד מהצדדים בבית ביפו שרשום על שם הבעל לשעבר.

להבהרת הדברים נציין מספר פרטים. בחודש 12.1972 קנו הצדדים דירת קוטג' בחולון שנרשמה על שם שניהם. דירה זו נמכרה בתאריך 10.1.1982 בסך של 53 אלף דולר . הבית ברח' [...] גוש [...] חלקה [...] ביפו נקנה בתאריך 27.7.1982 בסך של 20 אלף דולר ונרשם על שם הבעל. בבית זה יש קומת קרקע ובו אגף מערבי בו גר כיום הבעל ואגף מזרחי בו גרה כיום האשה. בקומה שמעל ישנה דירת סטודיו שמושכרת לאחרים. בקומת הקרקע בצד ישנו מחסן של   40-50 מ"ר.

הסעיפים הרלוונטים שבהסכם אותם נביא הם סעיפים 10-13 שבהם נכתב כדלהלן:

"10. הבית בר'ח [ביפו] יחולק לפי תסריט שמצורף להסכם זה והוא חלק בלתי נפרד מהסכם זה. החלק בק'ק המסומן בשחור מודגש יעבור לשימושה של האשה. שאר חלקי הבית יושארו בבעלותו ובחזקתו של הבעל אשר יהא רשאי לנהוג בבית מנהג בעלים.

11. אם וכאשר הרצה הבעל להשתמש בזכותו לתוספת בניה תבוא האשה לקרתו ותאפשר לממש את זכותו.

12. חשבונות הבנקים המתנהלים ע"ש כ"א מיחידי הצדדים יושארו בבעלותו של כל צד יהיו שייכים לצד הרשום כבעל חשבון.

13. כל רכוש ו/או זכות ו/או נכס הרשומים ע"ש אחד הצדדים בכל רישום המתנהל עפ"י כל דין יושאר בבעלותו ובחזקתו של הצד אשר על שמו רשום הרכוש ו/או הזכות ו/או הנכס".

בתשריט שצורף להסכם סומן בשחור האגף המזרחי שבקומת הקרקע והוא השטח שמיועד לאשה.

בשנת 1996 העבירה האשה לבעל כספי קופת גמל שלה בסך 80 אלף  .

ב. טענות האשה

האשה טוענת שהיא זכאית לבעלות במחצית הבית. לטענתה הבית ביפו נקנה מכספי שניהם מתמורת הדירה בחולון. טענת הבעל שהבית נקנה בכספיו ושהאשה העבירה חלקה בכספים לצרפת אינה נכונה. הבית ביפו שופץ והורחב על ידם והם גם בנו בו בגג דירת סטודיו. לדבריה, בזמן קנית הבית ביפו אמר לה הבעל שעדיף שהוא יטפל בקניה והיה אמור לרשום הדירה על שם שניהם ובתרמית הוא רשם את הדירה על שמו. האשה כל השנים לא ידעה זאת וחשבה שהדירה ביפו רשומה על שם שניהם. רק בשנים האחרונות ולאחר הגירושין נודע לה שהבית ביפו רשום רק על שם הבעל. טענת הבעל שכבר ב-1982 הוא אמר לה שהבית על שמו אינה נכונה.

לדברי האשה, גירסת הבעל שהבית ביפו נקנה על שמו כי הם היו בסכסוך כל השנים כולל שנת 1982 אינה נכונה. הצדדים גרו יחד כ-20 שנה והיו ביניהם חיי אישות ולראיה לכך מציינת האשה שהיא הפילה בשנת 1983 ופעם נוספת בשנת 1984 ואף נולד להם ילד בשנת 1988. לדברי האשה במהלך השנים עד התקופה האחרונה שלפני הגירושין הם לא היו בסכסוך והבעל לא הוכיח שהיה סכסוך.

בנוסף מציינת האשה שהכספים שלה שהיא העבירה לבעל בשנת 1996 בסך 80 אלף  ש"ח מוכיחים שלא היה ביניהם סכסוך ושהיה ביניהם שיתוף. טענת הבעל שהוא קבל כספים אלו מהאשה עבור חלקה בהוצאות החזקת הבית או עבור שכר דירה אינן נכונות. האשה לא היתה אמורה לשלם שכר דירה. האשה גם שלמה את הוצאות החזקת הבית . כמו כן, הבעל בתחילה טען שהכספים ניתנו עבור שכר דירה לשנים 1982 עד 1996 ואח"כ חזר בו וטען שהם ניתנו עבור הוצאות החזקת הבית וגם זה מראה את שקריו. כמו-כן , לפי גירסתו שהיה ביניהם סכסוך ושהאשה היתה חייבת לו שכר דירה או החזקת הבית מדוע הוא המתין שנים רבות עד שנת 1996 שיהיה לה כסף נזיל הרי לדבריו היה לה כספים מהדירה בחולון.

לדברי האשה הטעיותיו ורמיותיו של הבעל לא היו רק בקנית הדירה ביפו אלא גם בהסכם הגירושין. בהסכם הגירושין כתוב שהבית יחולק לפי תשריט והכוונה היא שהבעלות תחולק לפי התשריט ולא רק זכות השמוש. האשה הבינה שהיא מקבלת בעלות באגף המזרחי. כמו כן, האשה לא הבינה שהסטודיו למעלה יהיה של הבעל. האשה חשבה שבהסכם היא קבלה חצי מהבעלות על הבית. האשה אף מציינת שבסעיף 13 ב' צויין שכל רכוש שרשום ע"ש אחד מהצדדים ישאר בבעלותו ובכוונה לא הוזכר שם הבית ביפו כדי להטעותה.

ג. טענות הבעל לשעבר

הבעל טוען שהצדדים היו מסוכסכים שנים רבות וכבר בשנת 1982 הם החליטו להפרד. האשה התנגדה לקנית הבית ביפו ואף הודתה שהיא לא התלהבה מקניה ביפו. המימון לדירה ביפו נעשה מכספי הבעל בלבד. רובם מחלקו בתמורת הדירה בחולון והשלמה באמצעות הלוואה שלקח מאביו. את חלקה בכספי הדירה בחולון לקחה האשה לעצמה וכפי הנראה היא שלחה את הכספים לאחיה בצרפת. הדירה ביפו היא רק שלו, היא רשומה על שמו, הוא מימן אותה הוא שיפץ אותה ואף החשבונות של הדירה הם רק על שמו. האשה לא הוכיחה שהבעל הטעה אותה בשנת 1982 כשרשם את הדירה רק על שמו.