ביטול הסדר כובל של תחנות הדלק

פ ס ק   -   ד י ן

חלק א'

העובדות

1.         משה רשקס ויוסף עובד ( להלן: "התובעים") שניהם נכי צה"ל ממלחמת השחרור, ביקשו בשנת 1962 לשקם עצמם על ידי הקמת תחנת דלק. לצורך כך הם פנו לקבלת עזרה ממשלתית שבעקבותיה התקשרו עם מינהל מקרקעי ישראל (להלן: המינהל" ) ועם פז חברת נפט בע"מ (להלן : " פז"), לצורך הקמת תחנת דלק.

בפני תביעות הדדיות, כמפורט להלן, שהגישו הצדדים אחד כנגד השני ואשר הדיון בהם אוחד:

ת.א. 986/96 - התובעים הגישו תביעה נגד פז בה עתרו להצהיר כי ההסדר שבין הצדדים הוא הסדר כובל, ועתרו לפיצוי כספי בגין נזקים שנגרמו להם על ידי פז כתוצאה מהסדר זה.

בת.א. 2454/99 - הגישה פז תביעה כספית נגד התובעים לגבי חוב שלא שולם בגין הספקת מוצרי נפט.

בת.א. 1350/96 - עתרה פז לצו מניעה האוסר על התובעים לפעול בניגוד להוראות ההסכם.

יצוין כי הדיון בתיקים אלה החל בפני כב' השופט סטרשנוב, שהחל בשמיעת הראיות, ובהסכמת הצדדים המשך שמיעת הראיות הועבר אלי.

הרקע להתקשרות בין הצדדים

2.         ביום 5.11.62  פנו התובעים למינהל במכתב  ( ע/1), וביקשו לרכוש או לקבל   3-4 דונם קרקע לצורך הקמת תחנת דלק. בתשובת המינהל מיום 2.12.62 ( ע/3) נמסר להם כי אם ימצא מקום מתאים להקמת תחנת דלק, לאחר תכנון שדה דב, יועמד לרשותם שטח קרקע במחירים המקובלים באותה עת, קרי: 42 ל"י למטר קרקע ברוטו. הדבר אושר על ידי המינהל במכתבו של מר בלקינד  מיום 11.2.63   ( ע/2): "אנו מתחייבים למכור לכם מתוך שדה דב או משטחים גובלים השייכים לנו לכשיאותר שטח מתאים לתחנת דלק, שטח של כ 5-6 דונם ברוטו, לפי התנאים שצוינו במכתבנו הנ"ל."

במכתב של סגן ראש עיריית ת"א מיום 3.2.64 ( ע/4), הודע לתובעים כי בעקבות התחייבות המינהל והמלצת השר ספיר, תודיע העירייה לתובעים על השטח שיוקצה להם לאחר שתוכנית הבינוי תאושר על ידי הרשויות המוסמכות.  בהמשך, פנה אל התובעים יועץ שר המסחר והתעשייה לענייני כלכלה, על מנת להסדיר לתובעים הלוואה וכדי "להזיז את הענין מהפסים העקרוניים לשלבים של ביצוע." ( ע/6).

במכתב מיום 15.7.64 ( ע/7) אישר המינהל לתובעים את ההתחייבות להקצות להם קרקע בשטח תוכנית "ל". בהמשך התנהלו מגעים שהשתרעו על פני מספר שנים בין התובעים לבין המינהל והעירייה,  והיתה התכתבות ענפה. ( ע/8, ע/9, ע/10, ע/12).

ביום 22.3.70 פנו שוב התובעים לעירייה והעלו על הכתב תוכן פגישה מיום 8.1.70, לפיו התחנה תוקם בגוש 6620, וכי בסיועו של השר ספיר יופקע עבורם שטח הקרקע. למכתב ( ע/13) צורפה גם מפה. מכתב נוסף נשלח על ידי התובעים ביום 22.5.70    ( ע/14). ממכתב ראש העיר מיום 30.3.71 לשר האוצר עולה כי אותר השטח המיועד להקמת התחנה.

בחלוף כעשר שנים, באישור מיום 26.3.81 ( ע/23) הודיע המינהל לתובע רשקס כי "הוחלט להקצות לו את הנכס למטרת תחנת דלק",  וכי התנאים יסוכמו בחוזה חכירה. בעקבות זאת התקשרו התובעים עם המינהל ועם פז, כפי שיבואר בהמשך.

התובעים טוענים כי מכל האמור לעיל עולה כי הם לבדם היו היזמים היחידים והבלעדיים בכל הכרוך בהקמת התחנה, והם אלה שפעלו בתכנון התחנה והכשרת תחילת הקמת התחנה. פז לעומת זאת טוענת כי ההסדר עם התובעים בא, במסגרת טיפול אגף השיקום של משרד הביטחון בשיקום נכי צה"ל, בעקבות ועדת צ'חנובר, לאחר שמשרד הביטחון הבין שעליו לדאוג לשיקומם של הנכים.

החוזים שנחתמו בין הצדדים

3.         בין הצדדים נחתמו מספר חוזים שמרכיבים את המערכת ההסכמית המחייבת (להלן: " המערכת החוזית" ).

א.        ביום 16.4.81 חתמו התובעים במינהל על " הסכם פיתוח", לפיו איפשר המינהל לתובעים להתחיל בעבודות פיתוח בשטח לצורך הקמת התחנה. יצויין כי פז לא היתה צד להסכם זה.