ביטול הסדר חוב משמעותי למושב כפר אוריה

בקשה לביטול פסק משקם (סעיף 28 לחוק הסדרים במגזר החקלאי המשפחתי, תשנ"ב - 1992, "חוק ההסדרים").

המבקש ורעייתו חברים בכפר אוריה, מושב עובדים להתיישבות חקלאית - שיתופית ("האגודה"). האגודה והחברים נערכו להסדר חובות, במסגרת חוק הסדרים במגזר החקלאי המשפחתי, תשנ"ב - 1992. המשקם קבע את חובות החברים וכושר ההחזר.

המבקש הופיע בפני המשקם ב 7.10.02 (כב' המשקמת ליאורה סבירסקי דרורי). נקבע לו הסדר תשלומים ב 1996 והוא עמד בו במשך תקופה משמעותית.

ב 4.1.07 נכרת " הסכם להסדר חוב משק מס' 39 (חברים חייבים)", בין המבקש ורעייתו לבין האגודה. בהסכם נאמר כי המשקם קבע את חובות החברים בפסק משקם, על פי האמור בפסק דין שניתן בבית המשפט המחוזי בירושלים, ב- 4.9.03 (המרצות פתיחה מאוחדות 261/95, 493/00, 645/01 ו - 597/01, "פסק הדין"). בפסק דין זה בוטלה החלטת המשקם לאשר חיוב חשבונות החברים בגרעונות האגודה.

כב' השופטת שידלובסקי-אור קבעה שלא ניתן להסתפק בהחלטה המתקבלת באסיפה הכללית של האגודה ובהסכמה על דרך ההתנהגות של חברי האגודה, כדי לחייב את החברים בחובות האגודה. קביעת המשקם כי נושי האגודה הסתמכו על הנוהל שרווח באגודה לחייב את יחידי החברים ופעלו על פיו, נדחתה אף היא. הוחלט כי נדרשת הסכמה פוזיטיבית של החברים ליטול חלק יחסי בחובות האגודה:

"הסכמה כזו לא ניתנה וממילא הנושים לא היו יכולים להסיק כי הסכמה כזו קיימת.. משלא פעלו הנושים כנדרש מחברה סבירה שתפקידה להלוות כספים, הרי שטענת ההסתמכות לא תעמוד להם" (סעיף 8 לפסק הדין). 

על פסק הדין תלוי ועומד ערעור בבית המשפט העליון.

כפועל יוצא מפסק הדין, בוטלו חיובי חברים בגין גירעונות האגודה. תוצאה זו הביאה להקטנת חובות החברים לאגודה. דא עקא שהשינוי הוחל על אותם חברים שהיו צדדים להליך המשפטי, 49 בלבד.

מכאן ואילך נקטו האגודה והנושים במדיניות של קו מפריד בין קבוצת החברים "הזכאים", הכפופים לפסיקת בית המשפט המחוזי בירושלים לבין מיעוט שלא היה צד להליך המשפטי. כך, בהסכם להסדר חוב מה 4.1.07:

"המשקם קבע כי חובות החברים בפסק משקם וכתוצאה מפסק דין בהליך שננקט על ידי האגודה והחברים בבית משפט מחוזי בירושלים בה"פ 493/00.. נקבע על ידי המשקם כי כרטיס החשבונות שלהם ליום הקובע, כהגדרתו להלן, יתוקן. והנושים כופרים באמיתות יתרות החברים ואינם מסכימים להן ואף הגישו בקשת רשות ערעור 10653/03 לבית המשפט העליון על פסק דין בית משפט המחוזי.. ופסקי המשקם שתיקנו את יתרות חובות החברים הוכפפו להחלטה שתתקבל בבר"ע 10653/03 .." (סעיף ה' עמוד 2 להסכם).

המבקשים שבפנינו אינם נמנים על קבוצת הזכאים והם נדרשים על ידי האגודה  לסלק חוב, הכולל חיוב בגין גרעונות האגודה. אי לכך עתרו לכבוד המשקם, עו"ד אליהו בן ישראל, בבקשה להחיל עליהם את האמור בפסק הדין. בקשתם נדחתה.

בהחלטה מנומקת מה 2.5.07 התקבלו טענות המשיבים כי אין מקום לסטות מהחלטות האסיפה הכללית שאישרה הסדר מעטפת עם נושי האגודה, על פי ההנחיות שניתנו בפסק הדין לגבי החברים הזכאים, בלבד. המשקם הגיע למסקנה כי חתימתם של המבקשים על "הסכמים להסדר חובם, במסגרת הסדר חובה של האגודה", מהווה ויתור על יישום פסק הדין בעניינם. נקבע כי לא ניתן להחיל את פסק הדין על המבקשים שחתמו על הסכם עם האגודה בדבר הסדר חובם (הכולל חיוב בגין גרעונות האגודה) וההסכם אושר על ידי המשקם ב 18.1.07.

החלטה זו תוקפים המבקשים בטענה כי נפלה טעות גלויה על פני הפסק. לטענתם, התעלם המשקם הנכבד מההלכה הדוגלת בעקרון השוויון והנציח אפליה של חברים שלא נקטו בהליכים משפטיים, לעומת החברים הזכאים שעליהם הוחלה ההלכה שנקבעה בפסק הדין.

המשיבים מבקשים לדחות את הבקשה ומדגישים כי כל שינוי בסטטוס קוו, יביא להפרת ההסדר שנכרת במאמץ רב עם הנושים. ההסדר מבוסס על כספים המגיעים לאגודה, כולל חיוב המבקשים בגרעונות האגודה. המשיבים מצביעים על התנהגות המבקשים שנהגו לשלם את המגיע לאגודה לפי חישוביה, כולל חיוב בגין גרעונות האגודה, וטוענים להסכמה  המשתיקה אותם מכפירה בחוב שאושר על ידי המשקם הנכבד. המשיבים חוששים כי כל שינוי שיחול במצבה הכספי של האגודה עלול לגרום לביטול הסדר החובות.

דיון

הבקשה כפופה למשטר חוק הבוררות, תשכ"ח - 1968 ("חוק הבוררות").

סעיף 28 לחוק ההסדרים מפנה אל העילות לביטול פסק בוררות, המפורטות בסעיף 24(4), (5), (9), (10) לחוק הבוררות. עניינן של העילות הללו בביקורת מנהלית ויישום עקרונות יסוד של השיטה כגון זכות השימוע, השוויון, תקנת הציבור ועיקרי הצדק הטבעי.

ואולם המחוקק הוסיף עילת ביטול שאינה קיימת עוד בחוק הבוררות:

 " טעות גלויה על פני הפסק".

בדרך זו נוספה עילת ביטול שאינה מופיעה בסעיף 24 לחוק הבוררות. עמד על עילה זו כב' השופט י' זמיר ברע"א 6726/96, אברהם אבו ואח' נגד בית נקופה, מושב עובדים להתיישבות חקלאית שיתופית בע"מ ואח', פ"ד נה (5),186,166: