ביטוח ישיר איי.די.איי חברה לביטוח בע"מ נ' אטיה ואח'

נתבעים 1 . שלמה אטיה 2 . שלמה אדרי – נמחק 3 . יצחק אסולין – ניתן פסק דין

פסק דין

תביעה שיבוב נגד נהג ברכב מיניבוס, מס' רישוי 65-853-15 (להלן: "המיניבוס") על פגיעה ברכב של המבוטח מס' רישוי 78-035-02 (להלן: "רכב המבוטח").

על פי כתב התביעה התאונה קרתה ביום 17/1/02 ברחוב ברית כהנא בנתיבות. לפי גרסת התביעה המיניבוס חנתה ברחוב ברית כהנא להורדת נוסע, והמבוטח הגיע באותו כיוון נסיעה תוך שמירת מרחק. נטען כי המיניבוס נסעה לפתע לאחור ופגעה ברכב המבוטח.

כנגד הנתבע מס' 3 המעסיק של הנתבע מס' 1 ניתן פסק דין ביום 14/5/06 ע"י כב' הרשמת ג'רבי.

הנתבע מס' 1 היה מיוצג בשלבים הראשונים של התיק ולכתב הגנה צורפה הודעת צד שלישי נגד הנתבע מס' 3 שלא נשלחה ולא שולמה לגביה אגרה.

הנתבע מס' 1 אינו חולק כי נסע לאחור, אך לטענתו הנסיבות היו שלפניו עמדה משאית שחסמה את דרכו ואת דרך הרכב שבא ממולו. הנהג באותו רכב כיוון אותו מתוך רכבו לנסוע אחורה כדי שאותו נהג יוכל לעקוף את המשאית. הוא לא חולק שהמבוטח היה מאחוריו או שקרתה התאונה והוסיף כי המשטרה הגישה כנגדו כתב אישום בהקשר לכך והיה הסדר טיעון.

נהג המיניבוס לא הזמין את המכוון כעד וגם לא שלח הודעת צד שלישי נגדו.

עיקר טענותיו הם שהרכב בו נהג כמסיע ילדים היה מבוטח בביטוח מקיף לטובת הבעלים, הנתבע מס' 2. הנתבע מס' 2 סירב לדווח לביטוח בגלל ההשתתפות העצמית. הנתבע מס' 3 הוא מעסיקו אך הרכב לא הועבר על שמו במשרד הרישוי וגם לא הביטוח. הנתבע מס' 3 סירב לכסות את התאונה וגם שילם לו מחצית משכרו האחרון.

כמו כן טען הנתבע מס' 1 כי לא היה מקום לדו"ח שמאי על חלקים ברכב משנת 1994 ששוויו אל מול שווי התיקון חייב השבתה של הרכב. הנתבע מס' 1 לא זימן את השמאי לחקירה וגם לא הגיש חוות דעת נגדית.

המבוטח תבע את הנתבע מס' 1 בבית המשפט לתביעות קטנות על ההשתתפות העצמית שלו. הנתבע מס' 1 לא התייצב וניתן נגדו פסק דין. הוא שילם את החוב בלשכת ההוצאה לפועל.

בא כוח התובעת טען להשתק עילה.

על פי הראיות וההודיות אני מקבלת את התביעה נגד הנתבע מס' 1.

את טענת ההגנה שלא היה צריך לתבוע את הנתבע מס' 1 שהיה רק הנהג ועובד שכיר אני דוחה שכן הנתבע מס' 1 הוא המזיק. ככל מדובר בבעל הפוליסה (הנתבע מס' 2) – הוא נמחק על ידי בא כוח התובעת. בהליך זה אינני בוחנת את העילה נגדו מצד הנתבע מס' 1 כי הוא לא שלח נגדו הודעת צד שלישי. לגבי המעביד, הנתבע מס' 3, ניתן נגדו פסק דין לטובת התובעת והודעת צד שלישי לא נשלחה אליו. החיוב בין שני הנתבעים הוא ביחד ולחוד כלפי התובעת. בהליך זה אינני בוחנת את העילה של הנתבע מס' 1, כעובד, נגד הנתבע מס' 3.

לפני שאסיים אציין כי התביעה הוגשה במקור בשנת 2004 בבית המשפט השלום בתל אביב-יפו והועברה לבית משפט זה בשנת 2005. התיק התנהל בפני המותב הקודם עד יולי 2009 ואז הועבר לשופט. בשנת 2002 , מועד התאונה, היה הרכב בן 8 שנים ולא "גרוטאה" ועל כן גם מטעם זה נדחית הטענה שלא הוכחה כי היה על חברת הביטוח להשבית אותו.

סוף דבר.

הנתבע מס' 1 ישלם, ביחד ולחוד עם הנתבע מס' 3, לתובעת כדלקמן :

- את סכום התביעה בסך של 8,260 ₪, עם תוספת של ריבית והפרשי הצמדה כחוק, מיום הגשת התביעה ( 23/11/04 ) ועד התשלום המלא בפועל.

- את אגרת ביהמ"ש בתוספת ריבית והפרשי הצמדה מיום הוצאתן בפועל ועד התשלום המלא בפועל.

- וכן, שכ"ט עו"ד בסך של 3,500 ₪ בצירוף מע"מ כדין ובצירוף ריבית והפרשי הצמדה מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

זכות ערעור תוך 45 יום לבית המשפט המחוזי בבאר שבע.