ביטוח ישיר, אי.די.אי. חברה לבי נ' דנדקר אילן

החלטה

בקשת רשות ערעור על החלטות בית משפט השלום בתל-אביב מיום 3.5.11 ו-4.5.11 (כב' השופט מנחם קליין), לפיה נתקבלה עתירת המשיב למינוי מומחה בתחום הריאומטולוגיה, ונקבע כי בהוצאות המומחה תישא בשלב זה המבקשת.

ההחלטה ניתנה במסגרת תובענה שהגיש המשיב כנגד המבקשת לפי חוק הפלת"ד בגין נזקי גוף שנגרמו לו לטענתו בתאונת דרכים מיום 15.1.07. לציין שעל פי האמור בבר"ע, בהחלטה נוספת שעליה אינה משיגה המבקשת בבר"ע דנן מונו מומחים בתחום בתחום האורטופדי והפסיכיאטרי אשר קבעו למשיב אחוזי נכות.

המבקשת טענה שבפני בית המשפט לא עמד תיעוד הקובע קשר כלשהו בין מחלת הפיברומיאלגיה ותאונת הדרכים.

לטענתה, המשיב ביסס את בקשתו על שני מסמכים רפואיים בלבד שאין בהם כדי להוות רצף טיפולי.

מסמך אחד מיום 17.2.11 (נספח ג' לבר"ע) המפנה את המשיב לבדיקת ריאומטולוג בשל כאבים בפרקים ושאינו מזכיר את התאונה נשוא הבקשה, אלא מציין את תלונת המשיב בלבד לפיה החל לאחר כ-4 שנים מיום התאונה להתלונן על כאבי פרקים מזה זמן רב.

בנוסף, על מסמך מיום 27.2.11 מפרופ' יעקב הורוביץ (נספח ד' לבר"ע) המציין כי המשיב סובל מתסמונת P.T.S.D. בעקבות התאונה ושמספר שבועות לאחר התאונה פיתח תסמונת של פיברומיאלגיה. המבקשת טענה שמאחר ומסמך זה של פרופ' הורוביץ נפסל על ידי בימ"ש קמא בהחלטתו מיום 3.5.11 להגשה למומחה בשל היותו מעין חוות דעת, הוא אינו יכול לשמש כ'ראשית ראיה' למנוי מומחה והיה על בית המשפט להתעלם מתוכנו.

המבקשת טענה שהיה על בית המשפט להידרש לבדיקת הקשר הסיבתי בין הפגימות הנטענות לבין התאונה ולא להעביר שאלה זו לעיון ולקביעת המומחה.

לחלופין טענה המבקשת שהיה על בית המשפט להשית את שכר טרחת המומחה על המשיב.

דין הבר"ע להידחות וזאת ללא צורך במתן תשובה.

מינוי מומחה הוא עניין דיוני המסור לשיקול דעתה הרחב של הערכאה הדיונית, וככלל ערכאת הערעור אינה נוהגת להתערב בכגון דא (ראו גם: רע"א 2144/99 צוויגבוים נ' ארד תק-על 99(3), 1068).

המקרה הנדון אינו נימנה על אותם מקרים חריגים בהם יש מקום להתערבות ערכאת הערעור בהחלטת הערכאה הדיונית למנות מומחה רפואי בתביעה לפי חוק הפלת"ד. משבית המשפט הדן בתיק סבר שמינוי המומחה יתרום להכרעת התביעה, הרי בהעדר נסיבות חריגות שאינן מתקיימות במקרה זה, ערכאת הערעור לא תחליף שיקול דעתו בשיקול דעתה.

במיוחד כך הם פני הדברים כאשר מדובר בבקשת רשות ערעור על החלטת ביניים. אם אמנם לא קיים קשר סיבתי בין התאונה לבין מצבו של המשיב, המומחה הרפואי שמונה יקבע כך, ומכל מקום בידי המבקשת האפשרות להציג שאלות הבהרה למומחה ולזמנו לחקירה על חוות דעתו ויהיה בידה לעמת את המומחה עם טענותיה.

המבקשת לא הצביעה על נזק כלשהו שעלול להיגרם לה כתוצאה מההחלטה נשוא הבר"ע באופן שיצדיק מתן רשות ערעור בשלב זה ושלא ניתן לפצות עליו בהוצאות הולמות אם יהיה צורך בכך.

על פניו, גם בהתעלם מהמסמך האמור שנערך על ידי פרופ' הורוביץ די בתיעוד הרפואי שצורף ועמד לפני בית משפט קמא, כדי להוות 'ראשית ראיה' למינוי המומחה (ראו בין היתר התיעוד הרפואי מיום 17.2.11, ומיום 10.3.11 שצורף לתגובה לתשובה בבימ"ש קמא).

בנוסף, גם אם המסמך שנערך על ידי פרופ' הורוביץ מהווה 'חוות דעת' כהגדרתה בתקנות, דומה שמסמך זה נערך במסגרת בדיקה וייעוץ של ריאומטולוג לשם הופנה המשיב על ידי הרופא המומחה של קופת החולים "לצורך קביעת גישה טיפולית" (ראו נספח א' לבר"ע), ולכאורה אינו מהווה 'חוות דעת מטעם' ולפיכך וככזה, יכול להוות תמיכה לבקשת המשיב 'וראשית ראיה' למצבו.ב

ההחלטה לחייב את המבקשת בשלב זה בשכ"ט המומחה כמימון ביניים היא מן ההחלטות שאין ליתן לגביהן רשות ערעור, לפי סעיף 1(8) לצו בתי המשפט (סוגי החלטות שלא תינתן בהן רשות ערעור), התשס"ט – 2009.

לאור האמור לעיל ומכוח סמכותי לפי תקנה 406(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, אני דוחה את הבקשה ללא צורך בתשובת המשיב. אין צו להוצאות.

לפיכך נדחית גם הבקשה לעיכוב ביצוע שהוגשה במסגרת הבר"ע.

ניתנה היום, כ"ד סיון תשע"א, 26 יוני 2011, בהעדר הצדדים.