ביטוח ישיר, אי.די.אי. חברה לבי ואח' נ' אסתר כהן

פסק דין

לפני תביעה שעניינה תאונת דרכים שהתרחשה בחניון קופת חולים ברחוב הבושם בתל אביב.

על פי גרסת תובע 2, שעה שנסע בכביש החניה, יצאה הנתבעת בנסיעה לאחור מתוך חניה ופגעה בדופן ימנית אחורית של רכבו.

הנתבעת טענה בבית המשפט כי רכבה היה במצב עצירה עם מנוע דומם, וכי היה זה רכב התובע שחלף מאחוריה ופגע ברכבה.

שמעתי את טיעוני הצדדים, עיינתי בכתבי הטענות והחלטתי לקבל את התביעה.

אני נותן אמון בעדותו של התובע 2 ממנה עולה כי רכב הנתבעת היה במצב נסיעה.

גרסתה של הנתבעת עברה שינויים ותמורות עד כי לא ניתן לאמץ את דבריה. בעדותה בית המשפט הדגישה כי רכבה עמד בחניה כשמנועו דומם. לא ניתן ליישב גרסה זאת עם האמור בסעיף 5.2 לכתב ההגנה בו צוין כי הנתבעת אמנם לא נסעה לאחור, אך רכבה היה מונע.

גרסה זו עולה אף ממכתבה מיום 29.4.07 שצורף לכתב ההגנה ובו צוין: "כשאני מגיעה לקופ"ח אחת לשבועיים בערך אני מניעה מעט את הרכב ע"מ שהמנוע לא ישבוק חיים". במכתב ללא תאריך אשר צורף לכתב ההגנה, נטען כי "אני בכלל לא נהגתי ברכב, אלא התנעתי אותו כדי שלא ידום".

מעבר לאמור לעיל, אין חולק כי בנה של הנתבעת הגיע למקום התאונה והציע לפצות את התובע בסך של 200 ₪. הצעת הנתבעת לפצות את התובע עולה ממכתב שנכתב בכתב יד וצורף לכתב ההגנה.

הנזק בדופן ימין של רכב התובעים מתיישב עם נסיעה לאחור של רכב הנתבעת וסותר את גרסת הנתבעת. לו גרסת הנתבעת הייתה נכונה, הייתה מצפה למצוא שפשוף לאורך ולא נזק מעיכה.

סבורני כי יש בעדותו של התובע, בשינוי גרסאותיה של הנתבעת, בסימני הנזק, ובהצעה לפיצוי התובע, כדי ללמד על אחריותה של הנתבעת לתאונה. התרשמתי כי הכחשת הנתבעת נובעת בעיקר מהעובדה כי רכבה לא היה מבוטח במועד התאונה.

בכל הנוגע לטענות הנתבעת באשר להיקף הנזק, לא מצאתי בהן ממש. מדובר בתביעת ביטוח המגובה בדו"ח שמאי שנערך כדין.

עיון בדו"ח השמאי ובתמונות הנזק מלמד על התאמה בין אופיו של הנזק הנטען על ידי התובע לבין תמונות השמאי והערכת הנזק.

אשר על כן, התביעה מתקבלת.

הנתבעת תשלם לתובעים את הסכומים הבאים:

תשלום ששילמה התובעת 1 לתובע 2 בסך 4,915 ₪.

השתתפות עצמית בה נשא התובע 2 בסך 2,490 ₪.

אגרת בית משפט בסך 320 ₪.

הוצאות התובע בסך 250 ₪.

שכר טרחת עו"ד בסך 1,200 ₪ (כולל מע"מ).