ביה"ד חיפה - כתובה שנטען כי הבעל שינה את הסכום במרמה

הנדון: כתובה שנטען כי הבעל שינה את הסכום במרמה

עניינו של פסק דין זה בבקשת המבקשת, כי בית הדין יחייב את בעלה לשלם את דמי כתובתה.

תיאור העובדות

הצדדים נישאו בתאריך כ"ה באלול תשע"ב (12.9.12) נישואין ראשונים למבקשת ושניים למשיב, ללא ילדים משותפים. נישואי הצדדים עלו על שרטון והמבקשת הגישה ביום כ"ט בטבת תשע"ח (16.1.18) תביעת גירושין.

הן אמת כי המשיב קדם והגיש כחודשיים קודם תביעה לשלום בית, אך בדיון מיום כ' בטבת תשע"ח (7.1.18) התנגדה המבקשת למבוקש מאחר והמשיב סירב בעבר לכל בקשותיה הרבות לבחון את שיקום הנישואין. לדבריה, מזה למעלה מעשרה חודשים שברחה מהבית והמשיב לא טרח כלל לפנות אליה עד כה.

מאידך טען המשיב, 'אם היא רוצה אני לא אכפה עליה. אני מסכים להתגרש' (שורה 29 לפרוטוקול שם) בהתאם לאמור נקבע בהחלטה מיום כ"א בטבת תשע"ח (8.1.18) מועד לסדור גט.

דא עקא, כי במעמד סדור הגט ביום י"א באדר תשע"ח (26.2.18) חזר בו המשיב מהסכמתו להתגרש וביקש שלום בית. המבקשת טענה כי אין בקשתו לשלום בית כנה, שהרי לא דיבר איתה על כך כלל עד הדיון, וכי רק מחמת שתבעה את כתובתה מבקש הוא שלום בית.

בדיון מיום י' באייר תשע"ח (25.4.18) טענה המבקשת, כי מזה למעלה משנה גרים הם בנפרד, ובמהלך השנים סבלה מהשפלות וקללות כמו גם כינויי גנאי קשים ואף ליד זרים.

לדבריה, המשיב קבע את דירתם בקומה הרביעית בבניין בו גרה אימו, למרות התנגדותה ובקשתה לעבור למקום חילופי, וכן התעלל בה נפשית וכלכלית כמפורט שם. (שורות 25-49 לפרוטוקול שם). עוד חזרה וציינה כי המשיב לא טרח להתקשר אליה עד כה, ואף לא יזם דבר עבור שלום הבית אותו מבקש. לטענתה, כשביקשה מהמשיב לדאוג למזגן בסלון, הוא בתגובה קנטרנית דאג לכבות גם את המזגן והחשמל בחדר השינה. (שורות 79-81 שם).

המשיב הכחיש את המיוחס לו וחזר ובקש שלום בית. עם זאת, לא ידע להסביר לבית הדין איך מבקש הוא שלום בית עם אישה המעלילה עליו עלילות שווא. לדבריו שלח בעבר את הרב .... שיבחן את שלום הבית עם המבקשת, ואף כיום מה שיאמר הרב הוא יעשה לרבות גירושין. מאידך המבקשת טענה כי אף אחד לא דיבר איתה כלל על שלום בית. בסופו של דבר חזר בו המשיב מהסכמתו להתגרש על פי עצת הרב. (שורות 64-73 שם).

בדיון מיום כ"א בתמוז תשע"ח (4.7.18) הצהיר המשיב כי רק אם המבקשת תוותר על כתובתה יסכים להתגרש (שורה 65 שם) ומשכך נקבע דיון לחקירות.

בפסק הזמן שעד הדיון הסכימה המבקשת לבחון את שלום הבית בעזרת יעוץ מתאים, אך מדו"ח היועצת נראה כי אין תוחלת לנישואין, ואין מנוס מגירושין לאלתר. עוד הודגש שם כי אף הרב ... הנזכר מסכים לכך (החלטה מיום כ"ט טבת תשע"ט - 30.12.18 ודו"ח יעוץ מיום כ"ג תשרי תש"פ 22.10.19).

לאחר למעלה משלוש וחצי שנים בהם הצדדים פרודים זה מזה (!!) הופיעו הצדדים שוב לדיון ביום כ"ז באלול תש"פ (16.9.20) והמשיב חזר על עמדתו כי רק אם המבקשת תוותר על הכתובה יסכים להתגרש (שורה 24 שם).

בהעדר הסכמה טען ב"כ המשיב אודות הכתובה עצמה. לדבריו, המשיב התחייב בכתובה הראשונה מיום כ"ה באלול תשע"ב (12.9.12) סך של ארבע מאות אלף ש"ח, אך מאחר ובכתובה נרשם אבי המבקשת בשם 'משה' דבר שאינו נכון, לפיכך ביום כ"ט באדר א' תשע"ד (1.3.14) פנו לרב .... לתיקון שם האב הנכון 'XXX' ובמקביל גם סכום הכתובה שונה למאתיים זוז ומאתיים זקוקים (שורות 38– 42 שם).

מאידך טענה המבקשת כי אכן בגין בעיות בשלום הבית החליטו לבדוק את הכתובה והתברר כי שם אביה טעון תיקון, אך לא ידעה כלל שגם סכום הכתובה שונה שהרי בסכום לא נפלה כל טעות, ואין ולא הייתה כל סיבה שבגינה תסכים לשינוי סכום הכתובה.

בדיון מיום י"ט בסיון תשפ"א (30.5.21) הופיע הרב הנזכר וטען כי המבקשת פנתה תחילה לעזרתו בבקשה לשלום בית. כשביקש לראות את הכתובה מצא את הטעות בשם אבי המבקשת, ומשכך ערך להם כתובה חילופית. לדבריו, הסביר לצדדים כי בכתובה החדשה אין מקום לכתוב את הסכום שנכתב בעבר מלבד מאתיים זוז ומאתיים זקוקים, וביאר להם את משמעות השינוי. הצדדים יצאו להתייעצות ולבסוף הסכימו לסכום שהציע.

מנגד טענה המבקשת כי שאלה את הרב במעמד התיקון האם סכום הכתובה נשאר כמו שהיה, ולדבריה הרב אמר לה שהסכום לא שונה. לשאלת בית הדין השיבה כי אינה זוכרת שיצאה להתייעץ באותו מעמד, ובכל מקרה לא הסכימה לשינוי הסכום (שורות 72-78 שם).