ביה"ד אישר למועצה המקומית טובא-זנגריה לשלם פיצויי הלנת שכר מופחתים בשל מצב כלכלי קשה.

1.         בתביעה שהגישה התובעת כנגד הנתבעת, עתרה התובעת לחייב את הנתבעת לשלם לה פיצוי הלנת שכר עקב הלנת שכרה במהלך שנת 2006 ושנת 2007.

            לשיטת התובעת, שכרה בשנתיים לעיל שולם לה באיחור, במועדים ובסכומים אשר פורטו בטבלה שצורפה לכתב התביעה שהוגש מטעמה. לפיכך, זכאית היא לתשלום פיצוי הלנת שכר כחוק.

            בנוסף, נטען על ידי התובעת כי הנתבעת לא הפרישה עבורה לקופת גמל ו/או לקרן השתלמות את הסכומים המתחייבים על-פי דין, זאת החל משנת 2001. אי-לכך, יש לחייב את הנתבעת בתשלום הסכומים אשר לא הופרשו, כאמור.

            ייאמר מיד כי התובעת לא פירטה בכתב התביעה שהוגש מטעמה את פרטי קופת הגמל ו/או קרן ההשתלמות, אשר להן אמורה היתה הנתבעת להפריש סכומים אלה או אחרים, כטענתה, ואף לא פירטה את הסכומים אשר אמורים היו להיות מופרשים לקופת הגמל ו/או לקרן ההשתלמות.

            התובעת טענה, בנוסף, כי התביעה נשוא התיק דנן אינה ממצה את תביעותיה כלפי הנתבעת, ועתרה למתן רשות לפיצול סעדים, כך שיהא בידיה להגיש תביעה נוספת, לכשיתגבשו זכויותיה !

2.         בכתב ההגנה אשר הוגש מטעם הנתבעת נטען כי דין התביעה להידחות על הסף מפאת התיישנות.

הנתבעת הוסיפה וטענה, בין היתר, כי ככל שחל עיכוב בתשלום שכרה של התובעת, אזי יסודו של עיכוב כאמור היה בנסיבות שלא היו בשליטתה של הנתבעת. לפיכך, אין לחייב את הנתבעת בפיצוי הלנת שכר.

            הנתבעת טענה, בנוסף, כי מבדיקה שנערכה על ידי משרד הפנים עולה כי לתובעת שולמה תוספת שעות נוספות גלובלית בסך של 600 ש"ח לחודש וכן תוספת בשיעור 15% ותוספת שקלית בגובה של 22%, כאשר התובעת אינה זכאית כלל לתשלום תוספות אלו.

            אשר על כן, שכרה של התובעת שנוי במחלוקת ויש לקזז משכרה של התובעת את התוספות והסכומים אשר שולמו לה ביתר. ואולם, לפנים משורת הדין, הסכימה הנהלת הנתבעת (הוועדה הממונה מטעם משרד הפנים) לשלם לתובעת את המשכורת, כפי שמופיע בתלושי שכרה של התובעת, עד אשר תחליט כיצד לנהוג בשכרם של העובדים אשר קיבלו תוספות שכר שאינן מגיעות להם, לרבות התובעת.

            באשר לבקשה לפיצול סעדים נטען על ידי הנתבעת כי אין התובעת זכאית במקרה דנן לפצל את סעדיה.

3.         התובענה נקבעה לדיון מהיר, אשר אמור היה להתקיים בפניי ביום 17/5/09 ונדחה בהסכמת הצדדים ליום 11/6/09.

4.         ביום 31/5/09 הוגשה מטעם הצדדים "בקשה לאישור הסדר דיוני וביטול ישיבה", לפיה הודיעו הצדדים על הסכמתם כי בית הדין ייתן פסק-דינו בתיק על סמך הנטען בכתבי   בי-דין שהוגשו מטעם הצדדים ועל סמך סיכומים בכתב שיוגשו, וביקשו לבטל את הדיון שנקבע ליום 11/6/09.

5.         בהחלטה מיום 1/6/09 נתבקשו הצדדים להודיע אם הנתונים המפורטים בטבלה שצורפה לכתב התביעה, הן בנוגע לגובה השכר המולן והן בנוגע למועדים בהם שולם השכר בתקופה נשוא התובענה, מוסכמים על שני הצדדים.

6.         ביום 3/6/09 הודיעה הנתבעת כי הנתונים המפורטים בטבלה שצורפה לכתב התביעה מוסכמים על שני הצדדים.

7.         לנוכח האמור בהודעת הנתבעת, כאמור, אישרתי בהחלטתי מיום 3/6/09 את ההסדר הדיוני אליו הגיעו הצדדים, כפי שצוין בבקשה מיום 31/5/09, ונתתי לו תוקף של החלטה.

8.         התובעת הגישה סיכומיה ביום 24/6/09.

            הנתבעת הגישה סיכומיה ביום 28/6/09.

9.         לאחר עיון בכתבי בי-דין שהוגשו מטעם בעלי הדין, על נספחיהם, ולאחר עיון בסיכומים שהוגשו מטעמם, ולאור הסכמת הצדדים כי אפסוק על סמך הנטען בכתבי הטענות, הריני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובעת, עבור התקופה מחודש 3/06 ועד חודש 12/07 (כולל), פיצוי הלנת שכר בשיעור של 25% שנתי מסכום השכר, בהתאם להוראות דלהלן:

א.         השכר עליו יחול פיצוי הלנת שכר, כאמור, הוא השכר נטו, לאחר ניכוי הסכומים אשר ניכויים מותר על-פי דין (לרבות עבור מס הכנסה וביטוח לאומי).