ביבי נ' מדינת ישראל

           בקשה למתן רשות ערעור על פסק-דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (הנשיא א' טל, והשופטים ש' בורנשטין ונ' בכור), בעפ"ג 64100-06-17 מיום 13.2.2018, במסגרתו נדחה ערעורו של המבקש על גזר-דינו של בית משפט השלום בכפר סבא בת"פ 64080-12-15 (כב' השופט מ' קרשן) מיום 15.5.2017.

רקע והליכים קודמים

1. ביום 30.12.2015 הוגש נגד המבקש כתב אישום מתוקן במסגרת הסדר טיעון בו יוחסה לו עבירה של גרימת מוות ברשלנות, עבירה לפי סעיף 304 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין). לפי המתואר בכתב האישום, המבקש שימש בתקופה הרלוונטית כמתנדב במשמר הגבול. במהלך פעילות לאיתור שוהים בלתי חוקיים בבית העלמין ירקון, המבקש ירה באדם (להלן: המנוח) שסבר כי הוא עומד לזרוק לעברו פסולת בניין וגרם למותו.

2. ביום 16.3.2016 המבקש הודה והורשע במסגרת הסדר הטיעון בעבירה של גרימת מוות ברשלנות לפי סעיף 304 לחוק העונשין. על-פי הסדר הטיעון, הוסכם כי ייערך בעניינו של המבקש תסקיר שירות מבחן שיבחן, בין היתר, את שאלת ביטול ההרשעה, ההגנה תהיה חופשית בטיעוניה, ואילו המשיבה תעמוד על ההרשעה, אך תגביל את טיעונה לעונש של 8 חודשי מאסר בפועל, מאסר על תנאי ופיצוי למשפחת המנוח.

           להשלמת התמונה, אציין כי במקביל להליך הפלילי, הגישה משפחת המנוח תביעה אזרחית נגד המבקש ונגד משטרת ישראל (להלן: ההליך האזרחי). ביום 19.4.2017 בית משפט השלום בתל אביב-יפו (כב' השופטת א' קליימן-בלק) נתן תוקף של פסק-דין להסכם גישור בתביעה לפיו משטרת ישראל חויבה לשלם פיצויים בסך 650,000 ש"ח למשפחת המנוח, והמבקש לא חויב לשלם דבר (ת"א 63334-03-16).

           שירות המבחן לא המליץ על ביטול ההרשעה נוכח חומרת התוצאה של מעשי המבקש, אך המליץ על הטלת צו של"צ בהיקף משמעותי, צו מבחן ופיצוי למשפחת המנוח.

           ביום 15.5.2017 גזר בית המשפט את דינו של המבקש והטיל עליו עונש של 7 חודשי מאסר בפועל; 4 חודשי מאסר על תנאי; פיצוי להורי המנוח בסך 30,000 ש"ח ולאלמנתו בסך 70,000 ש"ח. בית המשפט קבע כי המבקש פעל ברשלנות ברף גבוה וכי הירי בוצע באופן שחרג מהוראות הפתיחה באש. עתירת המבקש לבטל את הרשעתו נדחתה לאחר שנקבע שממילא מידת פגיעת ההרשעה בפרנסת המבקש אינה גבוהה. בית המשפט קבע כי מתחם העונש ההולם נע בין 6 ל-12 חודשי מאסר בפועל, ולא מצא כל עילה לחרוג ממתחם זה. עוד קבע בית המשפט כי המבקש אינו חש חרטה מלאה על מעשיו. כשיקול לחומרה ציין בית המשפט את הצורך בקביעת נורמות התנהגות כלפי שוטרים וחיילים שמחזיקים בכלי נשק קטלניים. כשיקולים לקולא ציין, בין היתר, את הודאת המבקש; היעדר העבר הפלילי; התנדבות המבקש; והתנהגותו החיובית.

3. ערעור שהגיש המבקש לבית המשפט המחוזי על גזר הדין נדחה ביום 13.2.2018. נקבע כי מתחם העונש שקבע בית משפט השלום הולם וראוי בנסיבות העניין, וכי בעבירות רשלנות יש ליתן משקל לגורם ההרתעה. עוד קבע בית המשפט המחוזי כי אין מקום לסיים את ההליך בעבירה כגון זו ללא הרשעה, וכי העונש הראוי בעבירות של גרימת מוות ברשלנות הוא עונש של מאסר בפועל. עוד נקבע כי אין מקום להתערב בגובה הפיצוי שנפסק בהליך הפלילי, שכן תכליות הפיצוי בהליך הפלילי שונות מהפיצויים שבהליך האזרחי.

           על פסק דינו של בית המשפט המחוזי הוגשה הבקשה שלפניי.