ביאר יהושע נ' יוגב לוצקי ואח'

פסק דין

בפני תביעה כספית לתשלום דמי שכירות ולתשלום בגין נזקים שנגרמו למושכר. עיקר המחלוקת סבה סביב שיעור הריבית בגין איחור בתשלומי השכירות ומעמד הערבים.

רקע

1.התובע הינו הבעלים של חנות מס' 26 במרכז המסחרי "אורן" בקריית מלאכי, (להלן: "המושכר"). בתאריך 01.12.07 נחתם חוזה שכירות בין התובע לנתבע 1, על פיו שכר הנתבע 1 את המושכר לתקופה בת שנתיים מיום 01.01.08 ועד ליום 31.12.09 (להלן: "הסכם השכירות").

בהסכם השכירות נקבעו דמי השכירות :

מיום 01.01.08- 30.02.08- ע"ס 3350 ₪ כולל מע"מ

מיום 01.03.08 -31.12.08- ע"ס 3465 ₪ כולל מע"מ

מיום 01.01.09- 31.12.09- ע"ס 3630 ₪ כולל מע"מ

בחודש יולי 2008 הפסיק הנתבע לשלם את דמי השכירות ומספר חודשים לאחר מכן עזב את המושכר.

תמצית טענות התובע

2.בחודש יולי 2008, חדל הנתבע 1 לשלם את דמי השכירות, החזיק במושכר עד לתאריך 04.01.09 - המועד בו השיב לתובע את מפתחות המושכר.

התובע טוען לחוב דמי שכירות מחודש 07/08 עד לחודש 05/09, מאחר ורק בחודש יוני 2009 הושכר הנכס לשוכר חלופי לאחר מאמצי התובע להקטין את הנזק.

הסכום הנטען עבור שכירות לחודשים יולי- דצמבר 2008 עומד על סך של 20,790 ₪.

עבור החודשים ינואר – מאי 2009 סך של 18,150 ₪

לטענת התובע, יש לצרף לסכומים הנ"ל הפרשי הצמדה וריבית יומית בשיעור של 0.5% וזאת בהתאם לסעיף 12 לחוזה השכירות.

עוד נטען כי הנתבע חב פיצוי בגין נזקים שגרם למושכר, אשר לא תוקנו מאחר והשיב את המושכר לתובע מבלי לסיידו, על אף שהתחייב לעשות זאת בחוזה השכירות- עלות תיקון הנזקים וצביעת המושכר הוערכה ע"י התובע ב- 3750 ₪.

אשר לנתבעים 2 ו-3- נטען כי הם ערבים לחוזה השכירות ועל כן יש לחייבם בהתאם לחיובי הנתבע 1.

תמצית טענות הנתבעים

3.הנתבע 1 הודה כי התובע זכאי לדמי שכירות עבור התקופה שמיום 01.07.08 ועד 15.11.08 (סה"כ 13,365 ₪) .

לשיטתו התובע אינו זכאי לדמי שכירות נוספים מאחר ובמועד האמור (15.11.08) נטל לידיו את החזקה בחנות ומאז ועד היום הוא מפעיל בה עסק.