ביאלוסטוצקי נ' כץ ואח'

פסק דין

1.התובעת הגישה תביעה קטנה כנגד הנתבע יהושע כץ וכנגד הנתבעת 2 המבטחת של הנתבע.

2.בכתב התביעה עותרת התובעת כי ביהמ"ש יחייב את הנתבעים לשלם לה סך של 15,044 ₪ (להלן: "סכום התביעה").

3.ביום 12.11.10 אירעה תאונה בה היו מעורבים רכב פרטי מס' רישוי 49-444-60 (להלן: "רכב התובעת"). האחרון היה נהוג ע"י התובעת.

4.מאידך, בתאונה היה מעורב רכב פרטי מס' רישוי 58-360-63 (להלן: "רכב הנתבע"). רכב זה היה מבוטח ביום התאונה אצל הנתבעת 2 (להלן:" הכשרת הישוב") בפוליסת ביטוח תקפה המכסה את אחריותה כלפי צד ג'. רכב זה היה נהוג ע"י הנתבע.

5.בדיון מיום 11.10.11 הופיעה התובעת וטענה כי נוכח נסיבות התאונה כפי שאלו פורטו על ידה, המסקנה המתחייבת כי החבות לאירוע נופלת על כתפי הנתבע, ועל כן על הנתבעים כאחד לשלם את סכום התביעה.

מאידך, טען הנתבע כי תרחיש התאונה שונה לגמרי מגרסת התובעת, באופן שהאחריות לאירוע נופלת על כתפי התובעת.

6.אין מחלוקת כי התאונה ארעה בחניה פרטית של הבית ברח' דוד אלעזר 8 בכפ"ס. התובעת ספרה כי הייתה בדרכה החוצה מהחניה לכביש. כיוון שיש בחצר עקול בזווית של 90 מעלות היא נסעה בגלישה איטית ונעצרה לפני המחסום שמפריד בין החניה לבין הכביש. התובעת מספרת כי לקחה את השלט ע"מ לפתוח את המחסום והתקדמה למחסום ותוך כדי שמעה חבטה מצד ימין. התובעת מספרת כי הנתבע פנה אליה בבהלה ושאל אותה האם לא הבחינה בו כשהוא נוסע לאחור. בשל נסיעתה הרצופה עובר לתאונה נפגעו שתי הדלתות הימניות שלה.

התובעת ספרה כי הייתה שכנה שראתה את כלי הרכב עומדים לאחר התאונה. התובעת השיבה בחקירתה הנגדית כי ברכבה ישנו שפשוף ארוך בשתי הדלתות אשר נמעכו פנימה.

התובעת הודתה כי התמקדה בראיה קדימה ולא בראיה לצדדים.

7.הנתבע טען בעדותו כי הוא יוצא ונכנס לחניה שבחצר פעמים רבות במשך היום. בנסיעה זו הוא אכן נסע לאחור ויש לו חיישן לנסיעה לאחור שמתריע אם הוא מתקרב לגוף. הוא טען כי מפנה את ההגה ימינה ומשגיח שהפנה השמאלית שלו לא תיפגע תוך כדי יציאה. הוא נעמד וחש חבטה. הנתבע הוסיף וספר כי הוא שוטר תנועה מתנדב במשטרת כפר סבא.

לטענת הנתבע הוא הבחין בפגיעה שלו ולטעמו הוא נפגע מהגלגל האחורי שלה שעשה לו בור בטמבון.

הנתבע הוסיף כי התובעת לא מסרה לו פרטים וקללה אותו.

8.במחלוקת שבין הצדדים אני מבכר עמדת התובעת. הגעתי למסקנה זו לאחר עיון בטיעוני הצדדים ובתמונות שהציגו שכן הנתבע מודה שנפגע בפנה ימנית אחורית שלו והיא זו שפגעה בפנה ימנית אחורית שלו והיא זו שפגעה ברכב התובעת. הנתבע התרכז לטעמי במניעת פגיעה בחזית שמאלית שלו במקום לבדוק מה נעשה באחור.

התיזה שהעלה ב"כ הכשרת הישוב לפיה רכב התובעת נשרט ממרכזו כשהיא בנסיעה והוא בעמידה אינה מקובלת עלי.

רכב הנתבע נסע לאחור חבט ברכב התובעת שהיה בנסיעה ולכן אצל התובעת רואים שריטה מתמשכת בעוד אצלו מעיכה אחת שנגרמה בשעה שפגע בתובעת, ולא עקב פגיעה של גלגל שמאלי אחורי.