בטלות התחייבויות רכושיות שניתנו על ידי בעל מחשש לפרסום בגידתו באישה

הצדדים התגרשו בתאריך ז' במרחשוון תשע"ו (20.10.2015). עוד בטרם הגירושין בתאריך כ"א בתמוז תשע"ה (8.7.2015) החליט בית הדין שהדיון על הכתובה והרכוש יהיה לאחר הגט.

בתאריך ו' בתמוז תשע"ו (12.7.16) התקיים דיון הוכחות בנושאים הנ"ל, בית הדין שמע את הצדדים ובאי כוחם וכמו כן הוצגו מסמכים לבית הדין.

ובכן, עומדות לפנינו שתי תביעות מרכזיות: האחת – תביעת האישה לכתובתה. השנייה – (תביעות הדדיות) בעניין הרכוש.

בית הדין יביע את דעתו בתחילה בנושא תביעת האישה את כתובתה.

בתאריך ט' בסיוון תשע"ה (27.5.2015) פתח הבעל תיק לתביעת גירושין. הוא נימק את תביעתו בפרק ב' לכתב התביעה ואלו דבריו: "לפני שנה וחצי פגעתי באמון בחיי הנישואין, ומאז חיי אינם חיים – צער וסבל, ייסורים, בושות, ביזיונות איומים."

מאידך גיסא, האישה פתחה תביעה לשלום בית, ובדיון הראשון שהתקיים בתביעת הבעל לגירושין בתאריך כ"א תמוז תשע"ה (8.7.15) הצהירה האישה שעל אף הבגידה שלו "אני רוצה שיחזור, אחרי שיחזור בתשובה" (פרוטוקול הדיון, שורה 20), וכמו כן הצהירה שם שאינה רוצה להתגרש (שם, שורה 23).

הבעל הודה: "תוך שטיפלתי אִתה [=עם 'בחורה' שהוזכרה שם]– נפלתי אִתה, היה לי קשר אִתה, היה לי יצר הרע" (שם, שורות 65–66).

האישה הסכימה להתגרש תמורת ביצועו של התצהיר שחתם הבעל אצל עורך דין על ויתורו בנושא הרכוש לטובתה, אך בית הדין הבהיר לה שאין לתצהיר תוקף משפטי (שם שורות 78–79, 95).

לאחר שהובהר בדיון הנ"ל לבאת כוחה [דאז] של האישה שאין תוקף להסכם, טענה באת כוח האישה שהיא רוצה לחלק את הרכוש לפי סעיף 8 לחוק יחסי ממון (שם, שורה 97).

בכתב ההגנה שהגישה באת כוח האישה בתאריך כ"א בתמוז תשע"ה (8.7.2015) טענה באת כוח האישה שעל אף הבטחות חוזרות ונשנות של הבעל לחדול מדרכו הרעה, הבעל אינו עומד במוסכם וכיום הוא מתגורר עם אותה בחורה בדירה שכורה בטבריה, ועל כן כותבת באת כוח האישה (שם בסעיף 6) כי בשל מעלליו ומעשיו של הבעל תסכים האישה לקבל את גטה בכפוף לקבלת מלוא זכויותיה.

בכתב התביעה לכתובה שהגישה באת כוח האישה, הוסיפה (שם בסעיף 7) כי נודע לאישה שהבחורה אף נכנסה להריון וביצעה הפלה כאשר הבעל לווה כספים מגמ"ח לצורך מימון ההפלה.

כמו כן צירפה באת כוח האישה מכתב מאת הרב [...] מיום י"ז בסיוון תשע"ה (4.6.2015), שכתב לבית הדין:

"כי האישה [פלונית] עברה בשנה וחצי האחרונה, תלאות רבות מצד בעלה [פלוני] שעזב אותה לאנחות וחיבק חיק אישה זרה [...] כל תחנונינו בפניו כי יחדל מדרכו הרעה, הושבו ריקם, ואף בשעה זו ממשיך בריש גלי במעשיו הרעים."

כמו כן צירפה באת כוח האישה לתביעתה העתק שטר הכתובה שבו מופיעה התחייבותו של הבעל על סך מאה אלף ש"ח.

לאור כל האמור לעיל – כולל הודאתו של הבעל – אין כל ספק בכך שהבעל הוא זה שגרם לפירוק המשפחה ולגירושין, ועל כן האישה זכאית למלוא כתובתה.

ועתה נפנה לתביעה הרכושית המורכבת מתביעה בנושא הדירה, תביעה רכושית נוספת בדירת הורי האישה, תביעת חלוקת מיטלטלין, ותביעה בנושא החובות המשותפים.

בתחילה נתייחס לתביעה בעניין הדירה המשותפת והמיטלטלין המשותפים.

הבעל תבע חלוקה שווה הן בדירה המשותפת והן בכל המיטלטלין המשותפים הנמצאים בדירה.