בטלות העברת דירה לאחיין- מתנה על תנאי שלא התקיים

1.         התובע הוא יליד שנת 1934. הוא אדם ערירי - אין לו אישה ואף לא ילדים. התובע היה במשך שנים ארוכות חולה סכרת, ועיוור בשתי עיניו. בשנת 2000 בערך סבל התובע מנמק ברגליו ועבר כריתה של אצבעות כף הרגל.

במחצית שנת 2003, הורע מצבו הבריאותי של התובע. התובע אושפז מלכתחילה בבית החולים וולפסון, ולאחר טיפול שם, הוא חזר לביתו. בחודש אוגוסט 2003 אושפז התובע שוב, בבית החולים הדסה עין כרם בירושלים. במהלך האשפוז, ביום 13.8.03, הוא עבר ניתוח כריתה של אחת מרגליו. לאחר הניתוח, ביום 7.9.03, אושפז התובע בבית החולים תל השומר, לצורך שיקומו.

התובע חזר לביתו ביום 16.11.03.

2.         הנתבע הוא אחיין של התובע.

הקשר בינו לבין התובע עד לאשפוזו של התובע בבית החולים בשנת 2003, היה קשר רופף מאוד. אמנם, הנתבע טען כי היה בין הצדדים קשר - אולם גם לגישתו של הנתבע, התמצה הקשר בהזמנה של התובע מדי פעם לבית אביו ואחיו של הנתבע, וכן הזמנתו לחגיגת ברית המילה של בנו של הנתבע.

הנתבע החל לבקר את התובע, לגרסתו, כאשר מצבו הבריאותי התדרדר במחצית שנת 2003. באותה תקופה החל הנתבע לטפל בתובע ולעזור לו. הנתבע הוסיף לסייע לתובע ולבקר אותו כאשר היה התובע מאושפז בבית החולים הדסה, והוסיף לבקר אותו גם לאחר הניתוח, בבית החולים תל השומר.

3.         הנתבע ומשפחתו עברו לגור בביתו של התובע - לגרסתם הם עברו לדירת התובע באופן זמני כבר בחודש אוגוסט 2003, עוד בטרם אושפז התובע, כדי לעבור את ניתוח הכריתה.

4.         בטרם האירועים נושא התביעה דנן, ערך התובע צוואה, בה ציווה את רכושו לאברך ירושלמי.

ביום 24.9.03, כאשר היה התובע מאושפז בבית החולים תל השומר, הוא חתם על מסמכים שמטרתם היתה העברה ללא תמורה לידי הנתבע של הזכויות בדירת המגורים שלו - דירה ברח' הנביאים 66 בחולון (להלן: " הדירה"). במסגרת זו, חתם התובע על תצהירי העברה ללא תמורה, ייפוי כוח בלתי חוזר, הצהרה על מכירת זכויות במקרקעין, בקשה לפטור ממס שבח ועל שטר העברת זכות שכירות (שנחתם ביום 21.12.03). עורך הדין אשר היה מעורב בעריכת העסקה והמסמכים היה עו"ד צחי.

5.         בתביעה הנוכחית עותר התובע שבית המשפט יצהיר כי להעברת הדירה לנתבע אין תוקף. לטענת התובע, כפי שעולה מסיכומיו, עסקת ההעברה היא עסקה בה לא היתה לתובע גמירות דעת. לחלופין טוען התובע כי העסקה היא בת ביטול, בשל פגמים ברצונו של התובע - התובע טוען כי בהעברת הזכויות בדירה  לנתבע, הוא היה במצב של עושק וכפייה, וכן כי התקשר בעסקה עקב טעות והטעייה.

התובע מוסיף וטוען כי העברת הזכויות בדירה לנתבע היתה מתנה על תנאי, כאשר התנאי היה כי הנתבע יטפל בתובע לשארית ימיו. משהתנאי לא התקיים, אין תוקף לעסקה. עוד נטען כי מאחר שהזכויות בדירה לא נרשמו עדיין על שמו של הנתבע, הרי שאין מדובר במתנה אלא לכל היותר בהתחייבות של התובע למתן מתנה לנתבע, התחייבות שהתובע זכאי היה - לאור מכלול הנסיבות שהוכחו - לחזור בו ממנה.

6.         מנגד טוען הנתבע, כי אין מקום לאפשר לתובע לחזור בו מהמתנה שנתן לנתבע. לטענתו, הטעם היחיד שהתובע מבקש לחזור בו מהמתנה הוא לחץ שמפעיל עליו אדם שלישי, יהודה הלוי, שהוא זה שגורם לכך שהתובע מבקש לבטל את המתנה שנתן לנתבע.

עוד נטען כי התובע נתן לנתבע מתנה גמורה, וכי גם מכתב התביעה עולה שאין מדובר בהתחייבות לתת מתנה. הנתבע טען כי אף לו היה מדובר בהתחייבות לתת מתנה, לא היתה לתובע זכות לחזור בו ממנה, משום שהוא ויתר על זכות זו כאשר חתם על יפוי הכוח הבלתי חוזר.

הנתבע טען כי המתנה לא היתה "על תנאי", וכי על כל פנים הוכח שהוא ואשתו טיפלו בתובע במסירות. הוא טען גם כי אין לקבל את טענת התובע לפיה הוא היה נעדר גמירות דעת  כאשר נתן את המתנה.

ביחס לעדויות, טען הנתבע כי אין לקבל את עדותו של עו"ד צחי שהיתה מגמתית ושקרית, וכי גם התובע שקר בעדותו וחזר על "מנטרות". 

דיון

7.         לצורך דיון בתביעה, יש לבחון הן מה היו תנאי עסקת העברת הזכויות בדירה לנתבע (האם מדובר במתנה על תנאי), והן האם מדובר בעסקה תקפה או בת ביטול. יובהר כי ישנה קורלציה בין השאלות, שכן אם ייקבע כי הדירה הועברה לנתבע ללא כל תנאי, יהיה בכך כדי להשליך על שאלת העושק, בבחינת הרכיב של סבירות תנאי העסקה.

כפי שיפורט להלן, אני סבורה כי התובע נתן לנתבע את הדירה בעסקה של מתנה על תנאי, כאשר התנאי היה כי הנתבע יטפל בתובע למשך שארית חייו. התנאי לא התקיים, ולכן אין תוקף למתנה. אני סבורה גם כי לו היה מקום לפרש את הסכם המתנה כמתנה ללא תנאי, הרי שיש לבטל את העסקה משום שהתובע היה במצב של עושק, בנסיבות המקנות לו זכות ביטול, בהתאם לתנאי ס' 18 לחוק החוזים.

לאור האמור, אין צורך לבחון את יתר הטענות שהעלה התובע ביחס לביטול העברת הזכויות - והן יידונו לכן רק בקצרה ובשולי הדברים.