בטחון אזרחי ש.ק בע"מ נ' בני וצביקה בע"מ

פסק דין

1.בפני תביעה כספית שהוגשה ביום 10.01.07 בסדר דין מקוצר על סך של 81,312.15 ₪, על פי חוזה לתשלום יתרות חוב פתוחות, חוזיות, בגין מתן שירותי שמירה לנתבעת.

בהליך מקדים ניתנה רשות להגן ורשות להגיש תביעה שכנגד. ביום 25.03.07 הגישה הנתבעת תביעה שכנגד חוזית, נזיקית וביטוחית על סך של 169,323 ₪ כנגד התובעת, מנהלה ובעל מניותיה היחיד וכנגד המבטחת שלה, הראל חברה לביטוח בע"מ (להלן: "המבטחת").

עתירות ב"כ המבטחת להימחק מהתביעה לא נשאו פרי עד להגשת בקשה מוסכמת ביום 19.03.12 לדחות נגדה את התביעה שכנגד. הבקשה נעתרה וביום 22.03.12 נדחתה התביעה שכנגד נגד המבטחת. הטעם שהועלה בהזדמנות הראשונה למחיקה על הסף היה בהקשר להסדר הביטוחי הפנימי בין המבטחת למבוטחת בדבר תנאי של כיסוי ביטוחי בהתייחס לגובה הנזק הנתבע.

תיק זה עבר מספר מותבים, כאשר מותב זה הנו השלישי.

2.הצדדים אינם חולקים כי הנתבעת בתיק העיקרי שהיא חברה קבלנית לביצוע עבודות עפר, באתרים שונים (להלן: "החברה") התקשרה ביום 02.08.06 עם התובעת בתיק העיקרי, שהיא קבלן רשום בעלת רישיון תקף למתן שירותי שמירה (להלן: "הקבלן"). הצדדים התקשרו בעסקה למתן שירותי שמירה באתרים אשר יוזמנו על ידי החברה. אין מחלוקת כי נכרת בין הצדדים חוזה, נספח א' לכתב התביעה, ונספח א' לכתב התביעה שכנגד (להלן: "החוזה"). התביעה שכנגד היא לפיצוי על נזקים שלטענת החברה נגרמו לה מאי שמירה באתר העבודה בעיר יבנה (להלן: "האתר") על כלי ציוד מכני הנדסי המשמש לניפוי פסולת בנין (להלן: "נפה") שנגנב מהאתר וגם נגנבו כלי צמ"ה אחרים שהיו באתר, מנועים כלי עבודה וציוד נוסף. נטען גם, לגרימת נזקים ישירים ועקיפים במאות אלפי שקלים חדשים.

על פי פרק העובדות בכתב התביעה שכנגד ביום 26.08.06, יום שבת ביום בו החברה לא עבדה באתר, בשעה לא ידועה, פירקו גנבים את המנועים והמשאבות של הנפה ושל דחפור של החברה שהיו באתר. לחברה היה ביטוח הן לנפה והן לדחפור ולפיכך היא תבעה את המבטחת שלה, הפניקס הישראלי חברה לביטוח, בגין נזקיה הישירים, והיא פוצתה על הנזק הישיר למעט מרכיב ההשתתפות העצמית בגין כל כלי. דהיינו, 18,100 ₪ בגין הדחפור ו- 28,607 ₪ בגין הנפה.

התביעה היא לפיצוי חוזי בגין החלק של ההשתתפות העצמית (סעיף 11 לחוזה) וכן נזקים עקיפים בסכום כולל, של 120,000 ₪ לפחות (כך במקור – מ' ו') בגין חילוץ הדחפור והנפה, הובלתם למוסך, תיקונם, הצורך לשכור או לרכוש ציוד חלופי עד להשמשת הדחפור והנפה, הובלת הציוד החלופי לאתר, עלות הצוות המלוה, בטלת ציוד ופועלים עד להגעת הציוד החלופי לאתר (סעיף 4.1 לתביעה שכנגד). בתביעה שכנגד אין פירוט של עלות של כל מרכיב. כמו כן, נטען להרמת מסך ההתאגדות בהתייחס לבעל המניות ומנהל הקבלן (הנתבע שכנגד מס' 3).

3.טענות הקבלן בתביעה בתיק העיקרי נגד החברה הם כי על פי החוזה סופקו לחברה שירותי שמירה כדלקמן:

-באתר ברקת בחודש 08/06: 168 שעות רגילות + 96 שעות שבת, בעלות כוללת של 12,857.46 ₪.

-באתר ברקת בחודש 09/06: 168 שעות רגילות + 72 שעות שבת וחג. על פי החוזה הוסכם כי כל צד רשאי לבטל את החוזה בהודעה מוקדמת של 30 יום מראש, בכפוף לכך שהקבלן רשאי לבטל את החוזה מיד עקב אי תשלום התמורה (סעיף 12 לחוזה). בחודש 09/06 ניתנה הודעה על ידי החברה על הפסקת מתן שירותי השמירה באמצע החודש ולכן נתבעו: 337 שעות רגילות + 144 שעות שבת וחג, בעלות כוללת של 14,051.73 ₪.

-באתר נתניה נתבעו : 202 שעות רגילות + 48 שעות שבת בעלות כוללת של 6,962.40 ₪.

-באתר חולון נתבעו: 190.5 שעות רגילות + 48 שעות שבת בעלות כוללת של 6,670.13 ₪.

-באתר יבנה בחודש 08/06 נתבעו: 231 שעות רגילות + 24 שעות שבת בעלות כוללת של 6,784.47 ₪.

-באתר יבנה בחודש 09/06 נתבעו: 70 שעות רגילות + 36 שעות שבת בעלות כוללת של 3,150.84 ₪.

נטען כי ביום 31.08.06 הודיעה החברה לקבלן, חד צדדית, על הפסקת העבודה מיידית באתרים נתניה וחולון; ביום 14.09.06 הודיעה החברה לקבלן, חד צדדית, על הפסקת עבודה מיידית באתר ברקת. נטען גם כי ביום 18.09.06 התברר לקבלן מפי השומר מטעמו כי העבודה באתר יבנה הסתיימה אך לא ניתנה על כך הודעה.

בגין הפסקות אלה ללא מתן הודעה מראש נתבע תשלום בגין ההודעה המוקדמת נוסף לשוטף ולנתבע לעיל כדלקמן:

באתר ברקת – 7,000 ₪ (חצי חודש);

באתר נתניה- 6,960 ₪;

באתר חולון- 6,670 ₪;