בטון זלפה בע"מ נ' י. לרר הנדסה בע"מ

פסק דין

1.התביעה היא לתשלום חוב שלטענת התובעת חבה לה הנתבעת בגין מוצרי בטון שסופקו לה.

בתביעה נטען כי הנתבעת רכשה מהתובעת בטון טיט ושירותי משאבה ונותרה חייבת לתובעת את הסך של 55,848 ₪ נכון ליום 17/7/10.

2.בעקבות כתב ההגנה, ומאוחר יותר תצהירי התובעת, התברר כי המחלוקת היא בשני עניינים עיקריים.

א.הנתבעת טוענת כי ביום 11/1/08 נחתם בין הצדדים הסכם לרכישת שירותי בטון ומשאבה ובו פורטו מחירים אלה שהתובעת שינתה, ללא זכות שבדין, את מחירי השירותים והמוצרים שסיפקה לה ואין לחייב אותה לשלם את הסכומים שהתובעת טוענת להם.

ב.עוד טוענת הנתבעת כי בהמשך נחתם בין הצדדים הסכם שני ביום 23/6/09 ואולם התברר כי התובעת חייבה את הנתבעת בגין כמויות בטון גדולות יותר מאלה שסופקו בפועל ולפיכך גם כאן אין לחייב אותה, את הנתבעת, לשלם לתובעת.

לפיכך, טענה הנתבעת כי יש לדחות את התביעה.

3.ביחס לטענות הנתבעת טענה התובעת כי ההסכם מיום 11/1/08 מתיר לה לשנות את המחירים והיא פעלה לכן על פי האמור באותו הסכם. אשר לטענות הנוגעות להסכם מיום 23/6/09, טענה התובעת כי יש לדחות את כל טענות הנתבעת בעניין הזה מאחר שהנתבעת בחרה, משיקוליה, שלא לשקול את משאבות הבטון ומשכך עשתה אין היא רשאית להעלות כל טענה ביחס לכמויות שבגינן חוייבה.

4.את עיקר מרצם בשלב הבאת הראיות השקיעו הצדדים בשאלות הנוגעות להסכם מיום 11/1/08, כאשר התובעת מנסה להוכיח כי הנתבעת קיבלה את ההסכם, כולל חלקו האחורי שבו פורטה, בין היתר, זכותה של התובעת לשינוי מחירים, ואילו הנתבעת מנסה להוכיח כי לא קיבלה אלא את העמוד הראשון של ההסכם ומעולם לא קיבלה את חלקו האחורי של המסמך. בעניין זה גם הוגשו, לאחר שהסתיימה שמיעת הראיות, בקשות שונות שעניינן הגשת ראיה נוספת ואף התקיים, לאחר שכבר הוגשו סיכומי התובעת, דיון שבמהלכו נחקרה העדה הגב' אינאס אגבריה, מטעמה של התובעת.

5.כעת מונחים בפני טיעוני הצדדים בכתב.

לאחר שעיינתי בכל טענות הצדדים ובכל המסמכים שהוגשו על ידם, הגעתי לכלל מסקנה שלא עלה בידי התובעת להוכיח את תביעתה ככל שהדברים נוגעים להסכם מיום 11/1/08 ולשינוי המחירים שבעקבותיו נותרה יתרת חוב לנתבעת.

6.חרף כל העדויות שהביאה התובעת לא עלה בידה להוכיח כי הנתבעת קיבלה את ההסכם מיום 11/1/08 על שני חלקיו, הקדמי והאחורי גם יחד. עדויות התובעת בעניין הזה מעלות תמיהות לא מעטות.

לא ניתן להתעלם מן העובדה שאף שטענת הנתבעת בעניין הזה היתה ידועה לתובעת עוד משלב הגשת כתב הגנה על ידי הנתבעת בחרה התובעת שלא להביא את הגב' אינאס אגבאריה כבר בשלב הבאת הראיות מטעמה וזו הובאה להעיד רק בשלב מאוחר יותר, ובעקבות בקשת הנתבעת בעניין הזה.

7.למעשה, התובעת כלל לא צרפה לכתב התביעה שהגישה את ההסכם מיום 11/1/08. כתב התביעה היה סתמי, לא התייחס להסכמים כלשהם ורק נקב בסכום החוב שנותר, על פי הנטען, לנתבעת. רק לאחר שהנתבעת צרפה עותק מההסכם לכתב ההגנה שהגישה, עלתה, לראשונה, טענת התובעת לפיה ההסכם נחתם במשרדיה ונציג הנתבעת קיבל עותק ממנו. זאת, בניגוד לטענת הנתבעת בכתב ההגנה שהגישה, שם טענה כי ההסכם, בעמודו הראשון בלבד, נשלח למשרדה בפקס.

8.התברר, כי בתצהירו של מר מוחמד אגבריה, מנהל התובעת, נפלו שגיאות לא מעטות ואלה מערערות במידה ניכרת את מהימנות גרסתו וגרסת התובעת בכלל, ואת מהימנות הגרסה בנוגע לעותק שקיבלה הנתבעת, בפרט.

כך, למשל, טען מר אגבריה כי עותק ההסכם, כפי שנרשם במשרדי התובעת, נמסר לידיו של עובד הנתבעת, מר היתאם חורי, על מנת שזה יחתים עליו את נציגי הנתבעת. בהמשך התברר כי עותק ההסכם לא נמסר לידיו של מר חורי ולא יתכן שנמסר לידיו מאחר שבאותה עת מר חורי כלל לא עבד אצל הנתבעת. רק בעת חקירתו הנגדית של מר אגבריה, טען מר אגבריה, לראשונה, כי עותק ההסכם לא נמסר למר היתאם חורי כי אם לעובד אחר של הנתבעת ששמו ג'ול ואשר שמו מופיע בצידו השמאלי העליון של ההסכם. גרסה זו של התובעת היא גרסה "כבושה" ולא ניתן על ידי התובעת כל הסבר לכך שהתובעת לא העלתה טענה זו מאז שהוגש לתיק בית המשפט תצהיר הנתבעת (ביום 14/3/12) ועד לישיבת ההוכחות. זאת, אף שבתצהירו טען מר היתאם חורי כי לא עבד אצל הנתבעת במועד חתימת ההסכם האמור.

בנסיבות האלה, יש לדחות את טענת התובעת כאילו יש לזקוף לחובת הנתבעת את העובדה שלא הביאה את העובד ג'ול כעד מטעמה ולא הגישה תצהיר של עד זה.

9.התברר גם כי בעוד שמר אגבריה טען כי הנתבעת "מצאה לנכון לתקן את המחירים על פי ראות עיניה ולצרף את חתימתה ליד התיקונים" (סעיף 6 לתצהיר), בפועל, על גבי עותק ההסכם שצרפה התובעת לתצהירו של מר אגבריה, לא בוצעו תיקונים במחירים ולא מופיעה בו חתימה של הנתבעת ליד אותם "תיקונים" נטענים.

10.בעדותו טען מר אגבריה כי להסכם קיימים מספר עותקים, בצבעים שונים, כפי שמונפק פנקס ההזמנות שעימו היא עובדת. לטענתו, ישנם בפנקס 3-4 עותקים וג'ול לקח ככל הנראה אחד מהם (עמ' 7 שו' 5).

בעקבות בקשת ב"כ הנתבעת הוצג לו אותו פנקס ובעקבות כך הוגשה לבית המשפט הודעה לפיה מדובר בפנקס ובו 3 עותקים: לבן, צהוב וורוד. בפנקס מצוי העותק הוורוד של אותו הסכם (הצעת מחיר מס' 1482 מיום 11/1/08) והעותקים הלבן והצהוב נתלשו ממנו. בהמשך התברר כי העותק הוורוד אינו זהה לעותק ההסכם כפי שהוגש במסגרת הבאת הראיות (נ/1) ולפיכך, וכפי שכבר ציינתי לעיל, נקבע מועד נוסף לדיון שבמהלכו העידה הגב' אינאס אגבריה.