בטול צו הגנה שהוצא לבקשת אם קטינה כנגד אביה וחיובה בהוצאות בגין בקשה קנטרנית וחסרת תום לב.

בעניין צו הגנה

ופסיקת פיצויים בהתאם לסעיף 11 לחוק למניעת אלימות במשפחה

1.         תיק זה עניינו 'צו הגנה', אותו פתחה המבקשת כנגד המשיב ביום 28.5.12 - לפני למעלה מחצי שנה, ואשר התעכב עד הלום בעטייה של המבקשת, אשר נקטה בסחבת מכוונת ועשתה כל אשר לאל ידה על מנת להתחמק ממיצוי ההליך ומהכרעתו בהתאם למתווה שהתווה בהסכמתה.

2.         הצדדים, שאינם נשואים זל"ז, הינם הורים לקטינה כבת 4, שנולדה להם ממערכת יחסים בעבר; ביום 15.4.10 ניתן פסק-דין בהסכמה הקובע את משמורת הקטינה אצל האם (המבקשת דנן), הסדרי ראייה ומזונות.

            לכ"א מהצדדים חיים משלו ומשפחה משלו, והקשר היחידי שקיים בין הצדדים סובב סביב בתם המשותפת - הא ותו לא.

3.         ביום 6.5.12 הגיש המשיב תביעה להעברת משמורת הקטינה אליו, בטענות שהאם מזניחה את הקטינה, היא נעדרת מהבית ומותירה את ה"טיפול" בקטינה לבנה בן ה-15 (לא מהמשיב כמובן), ולטענתו הוברר לו מסיפורי הקטינה כי אותו בן מטריד מינית את הקטינה.

4.         כשלושה שבועות לאחר הגשת כתב התביעה, ביום שני 28.5.12 - למחרת חג השבועות -  הגיע המשיב למזכירות ביהמ"ש והגיש בקשה בהולה ודחופה להעברת המשמורת אליו בצירוף 'צו חרום' שהוצא בחצות הלילה ע"י גורמי הרווחה ובו צויין כי "הוברר כי קיים יותר מספק לגבי שלומה של הקטינה בבית האם. אני מורה על המשך שהותה של הקטינה אצל אביה עד שיוחלט אחרת לצורך הגנה מיידית על שלומה".

(הערה: ההדגשה לעיל, ובכל מקום אחר להלן, אינה במקור]

            אציין כי ההליכים בתיק המשמורת הנ"ל עדיין מתנהלים, בינתיים הקטינה מצויה במשמורתו הזמנית של האב והדיון הבא בתיק הנ"ל קבוע ליום 14.2.13.

5.         כאמור את בקשתו הנ"ל הגיש המשיב בעצמו במזכירות ביהמ"ש, למחרת חג השבועות, ביום שני 28.5.12.

            אלא שבאותה עת ממש, הגיעה גם המבקשת למזכירות ביהמ"ש על מנת לפתוח תיק          'צו הגנה' - הוא התיק דנן, ועתרה בבקשתה להרחיק את המשיב ממנה ומהקטינה בטענה שהמשיב מטריד אותה, מאיים עליה, עוקב אחריה ולא נותן לה מנוחה.

            הואיל ומטרת 'צו הגנה' הינה  להגן על המבקש מפני פגיעה בגופו או בשלוות חייו,            בתי המשפט נותנים משקל רב לבקשות למתן צו הגנה ועל אף העומס הרב המוטל עליהם נוהגים השופטים להפסיק דיונים, לעיתים אף באמצע דיוני הוכחות ושמיעת עדים, ושומעים את המבקש לקבל צו הגנה בו ביום בו הינו מגיש הוא את בקשתו; ואכן גם במקרה דנן הפסקתי את הדיונים והוריתי להכניס לאולם את המבקשת וב"כ דאז, על מנת לשמוע אותה ולדון בבקשתה; אלא שעם כניסתה לאולם קיבלתי טלפון ממזכירות ביהמ"ש והודע לי שהמשיב נמצא כעת במזכירות על מנת להגיש את בקשתו להעברת המשמורת, ומייד הוריתי למזכירות להורות למשיב לעלות אלי לאולם, על מנת לקיים דיון במעמד הצדדים הן בצו ההגנה ובאותה הזדמנות גם בבקשתו בעניין העברת משמורת. (ראה הערת ביהמ"ש בפרו' 28.5.12 בתיק המשמורת תמ"ש 9823-05-12).

6.         הדיון החל בעניין צו ההגנה, המבקשת חזרה באמצעות בא-כוחה על טענותיה, תוך שהמשיב מכחיש מכל וכל את טענותיה של המבקשת; הכחיש שהינו מטריד אותה, הכחיש שהוא עוקב אחריה וטען ש "הדרך היחידה שבה אני רואה את מלי היא דרך מסרונים, הפעמים שאני רואה אותה באופן פיזי היא שאני מחזיר את הילדה וגם שם אני לא מדבר איתה". (פרוטוקול מיום 28.5.12, עמוד 1 שם).

7.         לנוכח הטענות הנגדיות ועל מנת לברר ולחדד את טענות המבקשת, ראיתי לנכון בדיון לחקור את המבקשת חקירה קצרה, ומהחקירה עלה כי המבקשת התייחסה לאירוע מוגדר, נקודתי וספציפי, שארע יומיים לפני הגשת הבקשה (הבקשה הוגשה כאמור למחרת חג השבועות, ביום שני, והמבקשת טענה לאירוע שהתרחש לטענתה ביום שבת שטרם לכך), כשהמשיב הכחיש מכל וכל, הן את עצם קיומו של האירוע והן את היתכנותו לאור העובדה שכלל לא היה נוכח במקום האירוע לו טענה. למרות הכחשותיו של המשיב, המבקשת עמדה על דעתה שהאירוע היה גם היה והמשיב הוא זה שמשקר לביהמ"ש.

            הואיל ומדובר היה בגירסאות נגדיות לאירוע עובדתי מאד מוגדר, נקודתי וספציפי, ראיתי לנכון לברר עם כל צד האם יהיה מוכן להיבדק על גירסתו בפוליגרף ושני הצדדים ענו בחיוב והסכימו להיבדק בבדיקת פוליגרף כ"א על גירסתו שלו.

            מפאת חשיבות הדברים, אביא להלן מתוך פרוטוקול הדיון (28.5.12) את גירסתם של הצדדים לאירוע הנטען ואת הסכמתם לבדיקת פוליגרף:

           " המבקשת:

            ש.        מאיפה את יודעת שהוא עוקב אחריך?

ת.         אני יוצאת למקום ציבורי ואני רואה אותו. כל מקום שאני הולכת אני רואה את הפנים שלו. לדוגמא, יצאתי לקפה קפה ב***** ביום שבת האחרון בשעה 15.00 וראיתי אותו שם.