בטאי נ' עוזרי ואח'

פסק דין

מדובר בתביעה נזקי רכוש לרכב.

הנתבע הכחיש את חבותו וטען כי התובעת חנתה במקום שאסור לה לעשות כן ולכן יש לדחות את התביעה שכן הגדרת כתב ההגנה "הקימה מכשול בפני עיוור".

יש לציין, כי הנתבע 1 לא התייצב לדיון ואולם לאור אופיה של התביעה ניהלתי אותה גם ללא התייצבותו ועל מנת לחסוך בהוצאות לצדדים.

לאחר ששמעתי את התובעת אני נותן אמון בעדותה כי היא הייתה בעצירה מוחלטת כשהיא נמצאת ברכב והמנוע פועל וכי לא הייתה תוך כדי נסיעה והיה במקום המצאותה כדי להפתיע את הנתבע.

עם זאת, על פי הנחזה בתמונות שהתובעת הציגה של מקום האירוע ועל פי גרסתה חנתה התובעת או הייתה בעצירה מוחלטת במקום שאסור היה להיות בו מבחינת העובדה שמדובר באי תנועה שיש לגביו סימון של אדום-לבן. יש לציין, כי התובעת לא השאירה את רכבה וקרוב לוודאי הייתה מזיזה אותו אם רק היו צופרים לה ולכן יש בדעתי לפסוק רשלנות תורמת מינימאלית בנסיבות העניין ולהעמידה ב-10%. לא מצאתי הצדקה לקפח את התובעת מעבר לכך.

אשר על כן, התובעת הפעילה את הפוליסה שלה ונגרמו לה נזקים בדמות השתתפות עצמית של 1809 ₪ וכן נגרמו לה הוצאות אשר אעריך לצורך העניין כולל אגרה וביטול זמנה בסכום של 250 ₪, סה"כ הסכום אפוא לפיצוי הינו 2059 ₪ ובניכוי 10%, יעמוד הסכום על 1800 ₪.

סכום זה ישולם ע"י הנתבעים לתובעים תוך 30 יום שאם לא כן סכום זה ישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק.

זאת ועוד, אם יגרם לתובעת עם חידוש הפוליסה נזק מוכח, ישפו הנתבעים על נזק זה בפנייה שתעשה לחברת ביטוח.

ניתנה והודעה היום כ"א טבת תשע"א, 28/12/2010 במעמד הנוכחים.

ערן נווה, שופט התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: