בחינת סעד של הסרת הקיפוח כאלטרנטיבה לבקשת פירוק מטעמי צדק ויושר

1.                 1.                 אלו הן בקשות לפירוקן של שתי חברות - מוסך תל חנן בע"מ (פש"ר 1126/06) ומוטורס ליין בע"מ (פש"ר 1127/06) (להלן - החברות) שהוגשו על ידי משתתף בגין עילת הפירוק של טעמי צדק ויושר.  החברות והמשיב 2 מתנגדים לבקשות הפירוק.  השאלה הדורשת הכרעה הינה האם קיימת עילה לפירוק החברות ואם כן - האם יש אלטרנטיבה אחרת לפתרון הסכסוך.   

הרקע העובדתי

2.                 2.                 המבקש והמשיב 2 (להלן - מזריב) הינם בעלי המניות היחידים בחברות.  במוסך תל חנן בע"מ (להלן - מוסך תל חנן) מחזיק המבקש ב- 1/3 מהון המניות המוקצה (50 מניות רגילות) ואילו בידי מזריב 2/3 מהון המניות האמור (100 מניות רגילות).  במוטורס ליין בע"מ (להלן- מוטורס ליין) מחזיק המבקש במניה רגילה אחת ואילו מזריב מחזיק ב- 999 מניות רגילות ובשתי מניות יסוד. 

עוד בעבר נתגלע סכסוך בין שני בעלי המניות והדבר הוביל את המבקש לפתוח בשנת 2000 במספר הליכים משפטיים:  בקשה לפירוקה של מוסך תל חנן (פש"ר (מחוזי חי') 640/00), תביעה כנגד מוסך תל חנן ומזריב למתן חשבונות, תביעה לפירוק השיתוף בין המבקש למזריב במקרקעין וכן תובענה בבית הדין האזורי לעבודה כנגד מוסך תל חנן.  בהחלטה מיום 31.1.01 (בש"א 17518/00) נתתי תוקף להסכמת הצדדים להעביר את כל הסכסוכים ביניהם, לרבות הסכסוך בנוגע למוטורס ליין, להכרעת בורר.  הצדדים הסכימו כי הבורר יהיה השופט (בדימוס) ד' קציר ז"ל (להלן - הבורר). 

3.                 3.                  באפריל 2003 ניתן על ידי הבורר פסק בוררות.  למרבה הצער, מאז ניתן פסק הבוררות הלך הבורר לעולמו.  בפסק הבוררות תואר הרקע העובדתי הבא: מוסך תל חנן התאגדה כחברה בשנת 1988, אולם לא היה זה תחילתו של הקשר בין המבקש למזריב שכן עשר שנים עובר לכך הקימו השניים את המוסך (יחד עם אדם נוסף שעזב בהמשך) והפעילוהו בצורת שותפות בלתי רשומה.  מוסך תל חנן טיפלה ברכבים מהדגמים המיובאים על ידי חברת UMI וכן ברכבים מסוג "מזדה".  בשלב מסויים דרשה UMI ממוסך תל חנן כי הטיפול ברכבים מדגמיה שלה יופרד מהטיפול בדגמים אחרים ומשכך החליטו המבקש ומזריב כי יוקם מוסך חדש שיטפל ברכבים מסוג "מזדה".  המבקש לא היה מעונין או מסוגל להשתתף בהקמת המוסך החדש ועל כן סוכם כי מזריב הוא שיממן את הקמת המוסך החדש והוא גם אשר יהיה בעליו של המבנה שיוקם.  המוסך החדש הוקם בסמיכות למבנה מוסך תל חנן.  בשנת 1993 הוקמה מוטורס ליין.  בתחילה התחלקה אחזקת המניות בה על פי יחס אחזקת המניות במוסך תל חנן (1/3 למבקש והיתרה למזריב) אולם בשנת 1996 העביר המבקש את כל מניותיו במוטורס ליין למזריב, זולת מניה אחת.  אין מחלוקת  שהמוסך החדש פועל במסגרתה של מוטורס ליין.   

4.                 4.                   כן אנו מוצאים בפסק הבוררות את הקביעות העובדתיות הבאות: המבנים של שני המוסכים הוקמו על קרקע המצויה בחכירה משותפת של המבקש ומזריב; חלוקת העבודה בין המבקש למזריב היתה כזו שמזריב עסק במכונאות ואילו המבקש עסק באדמיניסטרציה ובעבודות מחסן החלפים; ביוני 2000 עזב המבקש את עבודתו במוסך ולא שב אליה עוד; ומזריב שולט כיום לבדו בשתי החברות.  כן קובע הבורר כי מזריב גרם לכך שמוסך תל חנן העמידה לרשות מוטורס ליין, לצורך בניית המוסך החדש, הלוואה בשיעור העולה על 2.4 מיליון ש"ח, וזאת ללא ידיעת המבקש.  בנוסף נקבע בפסק הבוררות כי בין המבקש למזריב היה הסכם לפיו מזריב הוא שישא בעלות הקמת המוסך החדש.  באשר לסעדים, קבע הבורר כי לא יהיה זה מעשי וצודק להעמיד את המקרקעין למכירה לצד שלישי שכן יהיה בכך משום נישולו של מזריב מן העסק ממנו הוא מתפרנס.  תחת זאת חייב הבורר את מזריב לרכוש את חלקו של המבקש בזכויות המקרקעין ואת אחזקותיו בשתי החברות על פי שוויים כפי שנקבע על ידי הבורר.  כן חייב את מזריב במתן חשבונות שונים.  

5.                 5.                 לאחר שניתן פסק הבוררות הגישו שתי החברות ומזריב בקשה לביטולו.  בנובמבר 2004 ניתן ע"י השופט גרשון פסק דין בבקשתם זו (ת"א (מחוזי חי') 615/03  מזריב נ' פרוימוביץ, פדאור (לא פורסם) 04 (22) 672 (2004)) בו בוטלו חלקים מפסק הבוררות.  השופט גרשון קבע, בין היתר, כי הבורר לא היה מוסמך לשום את ערך המקרקעין והמוניטין ולא היה מוסמך גם לחייב את מזריב ברכישת חלקו של המבקש במקרקעין ואת אחזקותיו במניות החברות - שכן סעד כזה לא נתבקש כלל על ידי המבקש ולא ניתנה למזריב זכות לטעון בענין זה.  לאור זאת, הורה השופט גרשון על ביטולם של החלקים בפסק הבוררות בהם חוייב מזריב לרכוש את חלקו של המבקש במקרקעין ובמוסך תל חנן וכן של החלק בפסק הבוררות בו חוייב מזריב ליתן חשבונות ולשלם למבקש את הוצאות הבורר ושכ"ט עו"ד.  יש לשים לב כי חלקים נרחבים מפסק הבוררות נותרו על כנם ולא בוטלו.  חלקים אלה, אליהם אדרש בהמשך, מחייבים את הצדדים כמעשה בית דין.  ר' סעיף 21 לחוק הבוררות, התשכ"ח - 1968.   

6.                 6.                  המבקש טוען כי פסק דינו של השופט גרשון ביטל את נפקותו האופרטיבית של פסק הבוררות ומשכך נדרש המבקש להתחיל את ההליכים המשפטיים מחדש במסגרתם הגיש את בקשות הפירוק דנן.  כן הגיש תביעה - שאינה מתבררת בפניי - לפירוק השיתוף בזכויות המקרקעין ותביעה למתן חשבונות. 

פש"ר 1126/07 - הבקשה לפירוקה של מוסך תל חנן

7.                 7.                 המבקש נוקב במספר נסיבות אשר בגינן עותר הוא לפרק את מוסך תל חנן בגין עילת הפירוק של טעמי צדק ויושר.  נטען כי מזריב, כבעל מניות הרוב במוסך תל חנן, עושק את המבקש ומקפחו, בין היתר, בעצם העמדת ההלוואה למוטורס ליין שייעודה קידום אינטרסים של מזריב ומבלי שנתקבלה הסכמת המבקש לכך.  קיפוח ונישול זכויות המבקש, לרבות זכותו הקניינית, מתבטא גם בכך שהמבקש אינו רואה רווח כלשהו מפעילות מוסך תל חנן על אף שהדו"חות הכספיים לשנים 2002-2004 מראים שקיימת יתרת רווח שלא יועדה ההולכת וגדלה מדי שנה ועל אף שבשנת 2002 משך מזריב משך לעצמו דיבידנד בגובה 200,000 ש"ח כעולה מהדו"ח הכספי המבוקר של החברה.  כן נטען כי הסכסוך בינו לבין מזריב הוא סכסוך בלתי פתיר בין בעלי מניות ויעיד על כך פסק הבוררות שנפקותו אוינה; כי מדובר בחברה שהיא מעין שותפות וציפייתו הלגיטימית של המבקש לניהול משותף שלה נכזבה שכן מזריב שולט לבדו בחברה; והחברה מצויה במבוי סתום שכן מזריב שולט בה לבדו ואין מכונסים בה אסיפות בעלי מניות.  הסעד העיקרי שנתבקש הוא סעד הפירוק.  כסעד חלופי עתר המבקש להסרת קיפוחו בכך שמזריב או מוסך תל חנן  יחוייבו לרכוש את אחזקותיו בחברה.

8.                 8.                  מוסך תל חנן ומזריב הגישו התנגדות בכתב לבקשת הפירוק (בש"א 4875/07).  התנגדותם מושתתת על מספר טענות מקדמיות וכן על טעמים לגופו של ענין.  באשר לטענות המקדמיות, אקבע כבר עתה כי לא שוכנעתי שיש בהן ממש.  אינני מקבלת את הטענה כי העובדה שהבורר לא קבע בפסק הבוררות כי יש לפרק את מוסך תל חנן, אלא העדיף לחייב את מזריב לרכוש את אחזקותיו של המבקש, יוצרת השתק עילה המונע מהמבקש לעתור עתה לפירוק החברה.  הסעד בו בחר הבורר - חיוב בעל מניות אחד ברכישת אחזקותיו של בעל מניות אחר - הוא סעד אלטרנטיבי לפירוק.  את קביעת הבורר שלא לפרק את החברה יש לקרוא, כמקשה אחת, יחד עם החלטתו לחייב את מזריב ברכישת אחזקות המבקש בחברה.  על כן, משבוטל החלק בפסק הבוררות המחייב את מזריב ברכישת אחזקותיו של המבקש בחברה, ממילא בוטלה גם בחירתו של הבורר שלא להורות לצדדים לפרק את החברה ואין לראות בכך מעשה בית דין.  זאת ועוד.  מבקשת הפירוק עולה כי מאז שניתן פסק הבוררות נמשכות הנסיבות אשר לטענת המבקש עולות לכדי עושק וקיפוח המיעוט, כך שענין לנו בעילה הנמשכת ומתחדשת מאז הוגשה התובענה הקודמת.  ככזו מאפשרת היא למבקש להגיש את תובענתו מחדש.  ר' נינה זלצמן מעשה-בית-דין בהליך אזרחי, 74-75, 247, 249 (1991).  טענה מקדמית אחרת עניינה שיהוי בהגשת בקשת הפירוק.  נטען כי מאז ניתן פסק הדין ע"י השופט גרשון לא פנה המבקש למשיבים בדרישה או טענה כלשהי, ומזריב הסתמך על מצג זה של המבקש לפיו אינו מעונין בפירוק החברה והשקיע כסף וזמן במוסך תל חנן.  אינני מקבלת טענה זו.  המבקש לא נקט ב"שב ואל תעשה".  כבר בשנת 2005, זמן לא רב לאחר שניתן פסק דינו של השופט גרשון, הגיש המבקש תובענה למתן חשבונות.  לאור זאת אין לומר כי מזריב יכול היה לסבור בתום לב שהמבקש מיצה את ההליכים המשפטיים למימוש זכויותיו.  בנוסף, בקשת הפירוק דנן הוגשה בחלוף כשנתיים מאז ניתן פסק דינו של השופט גרשון - תוך שבתקופה זו ננקטים הליכים משפטיים אחרים על ידי המבקש.  בנסיבות אלו אין לומר כי הבקשה הוגשה בשיהוי ניכר.

9.                 9.                 טענה מקדמית נוספת הינה כי יש לעכב את ההליכים שכן בין הצדדים קיים הסכם להעברת הסכסוכים ביניהם להכרעה בבוררות.  מדובר בהסכם לו ניתן תוקף בהחלטתי מיום 31.1.01.  גם טענה זו יש לדחות.  ביטול חלקיו האופרטיביים של פסק הבוררות ע"י פסק דינו של השופט גרשון, משמעו כי המבקש אינו חייב להמשיך ולהביא את אותו סכסוך להכרעה בבוררות.  ר' ע"א 638/76 סלח נ' דגן, פ"ד לא(1) 656, 658 (1976) וכן סמדר אוטולנגי בוררות - דין ונוהל 233-234 (2005).  עם ביטול חלקיו האופרטיביים של פסק הבוררות נותר המבקש ללא סעד ויש לאפשר לו להביא מחדש את תובענותיו - לרבות בקשת הפירוק דנן - בפני הערכאות המוסמכות.  אין לקבל גם טענה מקדמית אחרת שהועלתה לפיה עילת התובענה התיישנה שכן עילות הפירוק נמשכו עד שנת 1998.  ראשית, מכיוון שמבחינה אופרטיבית בוטל פסק הבוררות באופן שהמבקש נדרש לפנות לערכאות מחדש כדי לקבל סעד, אין להביא בחישוב תקופת ההתיישנות את משך זמן הבוררות וההליכים בבקשה שהוגשה לביטול פסק הבוררות.  שנית, המבקש טוען כי הנסיבות המביאות לעושק ולקיפוח לא נפסקו עם הגשת בקשת הפירוק בשנת 2000.  משכך ניתן לראות בכך עילה תביעה נמשכת ומתחדשת מדי יום באופן שתקופת ההתיישנות אף היא מתחילה מחדש מדי יום.

10.             10.             לגופו של ענין טוענים מוסך תל חנן ומזריב כי המבקש לא הצביע על עובדות היכולות לבסס טענה בדבר עושק מיעוט.  כך, הבורר לא קבע כי ההלוואה שהועמדה לטובת מוטורס ליין היתה הסטה לא ראויה של כספים.  נטען כי הלוואה זו דווקא סייעה בשמירת זכויות המבקש במוסך תל חנן, שכן אילולא הקמת המוסך החדש היה נשלל ממוסך תל חנן הרשיון שלה.  כך, קבע הבורר כי לא מגיעות למבקש כל זכויות מהחברה שלא מוענקות לו.  ככל שיש עושק מיעוט (המוכחש על ידי המשיבים), הסעד הראוי הינו תביעה כנגד מזריב ולא פירוק החברה.  עוד נטען כי אין לומר שיש מבוי סתום בניהול החברה שכן אחזקת המניות אינה מחולקת שווה בשווה בין מזריב למבקש; המבקש עזב את העבודה בחברה מיזמתו ולכן אין לו להלין אלא על עצמו; והמבקש מעולם לא עתר לקיום אסיפות בעלי מניות וגם לא היה זקוק להן שכן הדו"חות הכספיים של החברה נמסרו לו.  כמו כן נטען כי עם החלטת המבקש לעזוב את העבודה בחברה אין עוד ניהול משותף של החברה ועל כן אין לראותה כמעין שותפות שיש לפרקה.  לבסוף נטען כי מזריב לא משך לעצמו דיבידנד של 200,000 ש"ח אלא מדובר ברישום חשבונאי שיועד להקטנת נטל המס; ויתרת הרווח הנצבר בדו"חות הכספיים של החברה אינה מעידה על עודפי כספים שנצברו בה שכן לחברה יש כנגד יתרות אלו התחייבויות כספיות. 

11.             11.             עילת הפירוק מטעמי צדק ויושר הקבועה בסעיף 257(5) לפקודת החברות [נוסח חדש], התשמ"ג - 1983 (להלן - פקודת החברות) הינה עילת "סל" שבגדרה עשויים לבוא מקרים שונים המצדיקים את פירוקה של חברה.  בקיום עילת פירוק אין די שכן ההחלטה האם להורות על פירוקה של החברה או לא מסורה לשיקול דעתו של בית המשפט.  במיוחד כך הדברים כאשר בקשת הפירוק מוגשת לא מטעמים של חדלות פרעון אלא על ידי בעל מניות עקב סכסוך עם בעלי מניות אחרים ונסמכת על עילת הפירוק הרחבה של טעמי צדק ויושר.  במקרים כאלה יש לבחון סעד חלופי, דרסטי פחות מסעד הפירוק, אשר יוכל לפתור את הסכסוך בין בעלי המניות.  סעד חלופי אפשרי שכזה היא הסמכות המסורה לבית המשפט מכח הוראת סעיף 191 לחוק החברות, התשנ"ט - 1999 (להלן - חוק החברות) ליתן הוראות להסרת קיפוחו של בעל מניות בחברה.  ר' רע"א 5596/00 סתוי נ' נאחוסי, פ"ד נז(1) 149, 155 (2002).  המבקש עתר לסעד זה (כסעד חלופי) בסעיף 29.1 לבקשת הפירוק ומוסך תל חנן ומזריב, בסעיף 71 להתנגדותם, ציינו כי במידה ויקבע כי מתקיימת עילת פירוק הרי שיש לנקוט בסעד שהינו דרסטי פחות מפירוק.  בענייננו, כך נקבע בפסק הבוררות, משמש מוסך תל חנן לפרנסתו של מזריב אשר השתלם והתמחה בענייני מכונאות וניהול מוסך  (סעיף 12 לפסק הבוררות).  אין להתעלם מהישגיו של מזריב: מדובר באדם שסיים שמונה שנות לימוד והחל לעבוד במכונאות כבר כנער.  במהלך השנים למד לימודי מכונאות והוסמך כמנהל מוסך וכיום הינו המנהל ובעל מניות במוסך שהוא נמנה עם מקימיו.  ברי כי פירוק מוסך תל חנן ימנע ממזריב את מקור פרנסתו הנוכחי.  בנוסף, אין חולק שהחברה סולוונטית ופעילה.  אין גם לומר עליה שהיא מצויה במבוי סתום שכן אין ענייננו בחברה בה מחולקים כוחות ההצבעה באורגנים  שווה בשווה בין שתי קבוצות.  חרף זאת, אין להתעלם מטענותיו של המבקש מהן עולה כי אינו זוכה כבר מספר שנים להנות מתשואה כלשהי על השקעותיו בחברה  וזכויותיו נפגעות.  טענות אלו, כפי שיפורט בהמשך, יש לברר בשמיעת ראיות.   

12.             12.             קיפוח נוצר, בין היתר, היכן שבעל מניות בחברה מתעשר בצורה בלתי הוגנת על חשבון בעל מניות אחר.  ר' ע"א 9014/03 גרינפלד נ' לסר, פדאור (לא פורסם) 06 (31) 588, פסקה 20 (2006).  לדידי, הצליח המבקש להראות כי העמדת ההלוואה לטובת מוטורס ליין מהווה משום קיפוחו לכאורה של המבקש לפי סעיף 192(ב) לחוק החברות, בגינו ניתן לתת סעד להסרת הקיפוח.  אכן, הבורר קבע כי המבקש לא נעשק, אולם דברים אלו נקבעו בקשר לטענתו של המבקש כי ביחסי העבודה בחברה העדיף מזריב את חברתו שהועסקה במוסך, עפרה, על פני המבקש באופן שזו נטלה מהמבקש את ניהול חשבונות החברה ואת היכולת לרשום שיקים (סעיף 8 לפסק הבוררות).  אין להסיק מקביעתו הנ"ל של הבורר כי העמדת ההלוואה למוטורס ליין איננה קיפוח.  יש לזכור כי כספים אלו הועמדו ע"י מזריב לטובת הקמת בנין חדש - המשמש את מוטורס ליין - לגביו הוסכם בין הצדדים כי בהוצאות הקמתו ישא מזריב לבדו כנגד כך שיהא הנהנה הבלעדי מהזכויות הצומחות ממבנה זה (סעיף 16 לפסק הבוררות).  על פי דו"חות כספיים של החברה שהמציא המבקש במסגרת השלמת הטיעון שהגיש ביום 8.5.07, נראה שיתרת ההלוואה הולכת וגדלה לאורך השנים: בשנת 2002 הסתכמה ב- 2.7 מיליון ש"ח, בשנת 2003 עמדה על 3.3 מיליון ש"ח ובשנת 2004 עמדה יתרתה על 3.4 מיליון ש"ח.  נתונים אלו לא הוכחשו על ידי מזריב ומוסך תל חנן בתשובתם מיום 10.6.07 להשלמת הטיעון של המבקש.  לכאורה, הנתונים אינם עולים בקנה אחד עם טענתם לפיה ההלוואה נפרעת, על דרך הקיזוז, מתשלומי שכר דירה שמוסך תל חנן נדרשת לשלם למוטורס ליין.  בנוסף, נטען על ידי המבקש כי כבעלים משותף של המקרקעין הינו זכאי לקבלת חלק בדמי השכירות אולם הדבר נמנע ממנו שכן הכספים מועברים לפרעון ההלוואה.  בנסיבות דנן סכום ההלוואה אינו סכום פעוט: על פי המאזן של מוסך תל חנן לשנת 2004 מהווה סכום הלוואה חלק משמעותי מנכסי החברה.  לכאורה, העמדת ההלוואה למוטורס ליין, ללא ידיעתו והסכמתו של המבקש, השפיעה על זכויות המבקש במוסך תל חנן שכן מדובר בכספים שיכלו לשמש - דרך משל -  לצורך תשלום דיבידנדים לבעלי המניות.  תחת זאת, הועברו כספים אלו למוטורס ליין מבלי שיתרת ההלוואה קטנה ככל שעוברות השנים.  בשים לב לנסיבות אלה, נראה כי פעולת מזריב שהביאה את מוסך תל חנן להעמיד סכום כספי ניכר כזה לטובת מוטורס ליין ואשר נעשתה ללא ידיעת המבקש ובניגוד להסכמה קודמת עמו בדבר אופן מימון הקמת המבנה החדש -  מהווה לכאורה קיפוח זכויות המבקש כבעל מניות המיעוט במוסך תל חנן.  זוהי מסקנה לכאורית בלבד שכן נתונים רבים באשר להלוואה עדיין אינם ידועים ויש לבררם: כך, לא ידוע באילו תנאים הועמדה ההלוואה למוטורס ליין (כגון שיעור הריבית), כנגד אילו ביטחונות ומהו לוח הסילוקין שלה.  לא ברור גם מדוע יתרת הלוואה אינה קטנה.  בנוסף, לא ברור באילו פעולות נקט מזריב כדי להסיר את הקיפוח הנטען.  עוד יש לברר את טענת המשיבים לפיה הקמת המבנה החדש של מוטורס ליין הטיבה עם המבקש שכן אפשרה לשמור על פעילותה של מוסך תל חנן לאור ההפרדה שנדרשה לעשות ע"י UMI.   

13.             13.             אינני מקבלת את טענת מזריב ומוסך תל חנן (סעיפים 75-76 להתנגדותם) לפיה אין מדובר בקיפוח המבקש שכן ככל שזה נפגע מהעמדת ההלוואה למוטורס ליין הרי הפגיעה לא צומצמה אך בו אלא היתה תוצר של פגיעה בחברה כולה.  העובדה שגם החברה עשויה להינזק מכך - ואינני קובעת ממצא כלשהו שפגיעה כזו אכן נגרמה לחברה - אין בה לכשעצמה לשלול מהמבקש לזכות בסעד להסרת הקיפוח.  ר' רע"א 9646/04 חסקי אלון ייזום בניה והשקעות בע"מ נ' אריה מיכלסון חברה ליזמות בע"מ, פ"ד נט(3) 380, פסקה 5 (2005). 

14.             14.             ענין נוסף העולה, לכאורה, כדי קיפוחו של המבקש הוא סוגיית משיכת הדיבידנדים בחברה.  אין חולק כי בדו"ח רווח והפסד המבוקר של מוסך תל חנן לשנת 2002 (צורף לבקשה במסגרת בש"א 420/07) מופיע רישום לפיו חולק לבעלי המניות דיבידנד בגובה 200,000 ש"ח.  המבקש טוען כי לא חולק לו דיבידנד כזה.  בהתנגדות נטען כי לא נמשך דיבידנד בפועל וכי מדובר ברישום חשבונאי שנעשה על דעת רשויות המס - לאחר פשרה שהושגה עמם -  על מנת לאפשר להקטין את נטל המס.  המשיבים תמכו טענתם זו בתצהיר של רו"ח זאב שטיין בו נכתב כי הוא משמש כרואה החשבון של מוסך תל חנן.  סבורני כי לאור המשקל הראייתי המוגבר שיש לייחס לנתונים המופיעים בדו"חות כספיים מבוקרים מהם עולה כי שולם דיבידנד, ובשים לב לכך שאין חולק שלא שולם דיבידנד למבקש - הוכיח המבקש, לכאורה, קיפוח. טענת המשיבים לפיה הנתונים המופיעים בדו"חות הכספיים המבוקרים של החברה אינם משקפים את המציאות - אינה טענה של מה בכך.  היא מחייבת בירור מעמיק יותר על מנת לאפשר למשיבים להוכיחה.  כך, משל, יש לאפשר למשיבים להציג ראיות נוספות לטענתם - כגון ראיות בדבר הפשרה שנטען שהושגה עם רשויות המס.  כך, משל, יש לאפשר למבקש, ככל שיבחר, לחקור את נותן התצהיר.

15.             15.             באשר לטענת המבקש כי מזריב מונע ממנו ליטול חלק בניהול החברה, לא מצאתי ממש בטענה זו.  הבורר אמנם קבע ממצא עובדתי כי המבקש היה מעורב בניהול מוסך תל חנן במיוחד בתחום האדמיניסטרטיבי  (סעיף 15 לפסק הבוררות) וכי כיום שולט מזריב לבדו על שתי החברות (סעיף 18 לפסק הבוררות).  אולם אין לכחד כי  הבורר קבע גם שלא הובררו הטעמים המדויקים לעזיבת המבקש את העבודה במוסך תל חנן ביוני 2000.  משכך, לא ניתן לשלול אפשרות שהיעדר מעורבות המבקש בניהול החברה נובע מעזיבתו את עבודתו במוסך עקב טעמים שאינם קשורים למזריב. 

פש"ר 1127/07 - הבקשה לפירוקה של מוטורס ליין