בזק נ' שומרה חברה לביטוח

החלטה

לפניי בקשת התובע (להלן:"המבקש") להורות על מינוי מומחים רפואיים בתחום האורטופדיה והכירורגיה, מכוח חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים תשל"ה- 1975 (להלן:"החוק") ותקנות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (מומחים) התשמ"ו-1986, להערכת נכותו הרפואית של התובע, שכן לטענתו, נפגע בשתי תאונת דרכים, האחת ביום 24/2/2012 (להלן: "תאונה ראשונה") והשנייה ביום 4/6/12 (להלן: "תאונה שנייה")

ב"כ המבקש עותר למנות את המומחים כאמור ולהשית את שכר טרחתם על המשיבה, שכן, לשיטתו, מתקיימת בענייננו ראשית הראיה הנדרשת למינוי מומחים רפואיים.

ב"כ הנתבעת (להלן:"המשיבה") מתנגד לבקשה. לטענתו, התובע היה מעורב בלפחות שלוש תאונות דרכים נוספות עובר לתאונות נשוא תביעה זו ועליו לתקן את תצהיר הבריאות מטעמו ולפרט את התאונות מעברו וכן את המוסדות בהם טופל בגינם. כמו כן, לטענתו, לבקשה צורף תיעוד רפואי דל שרובו נערך על-ידי מומחה טראומה ובסמוך למועדי התאונות. לפיכך, לשיטתו, לא קיימת ראשית הראיה הנדרשת למינוי מומחה בתחום האורטופדיה. לחילופין, טוענת המשיבה, כי במידה ויוחלט למנות ממוחה, אין להשית את שכר טרחתו על המשיבה, אלא על המבקש עקב ראיות גבוליות במקרה דנן.

בע"א 1338/90 שיק נ' מטלון נקבע כי "על פי תקנות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (מומחים), תשמ"ז-1986, אין עומדת לנפגע בתאונת דרכים האפשרות להוכיח את טענותיו בעניין שברפואה על ידי הבאת ראיות מטעמו. הדרך העומדת לפניו היא לבקש מינוי מומחה או מומחים רפואיים. דחיית בקשתו למינוי כזה יש בה, על כן, כדי לסגור בפניו את הדרך להוכיח שנותר עם מום או נכות כתוצאה מהתאונה, או כל עניין אחר רפואי. בנסיבות אלה, אין מקום לדחות בקשה למינוי מומחים רפואיים, כשקיימת ראשית ראיה לאפשרות קיומה של נכות עקב תאונה".

ככלל ידו של בית המשפט בבקשות למינוי מומחים מכוח הפלת"ד רחבה היא וליברלית, הואיל ומינוי מומחה הוא דרכו היחידה של התובע, להוכחת נושא שברפואה. ודי בראשית ראיה על מנת שבקשה כזו תיעתר.

באשר לבקשה למינוי מומחה בתחום האורטופדיה הרי שהמבקש צירף לבקשתו תיעוד רפואי המעיד על שתי תאונות הדרכים בהן היה מעורב. ראו למשל מסמך "סיכום אישפוז" בנוגע לתאונה 1 מיום 1/4/2012 בו נרשם תחת סעיף מהלך ודיון:"...יד-טופל באורטופד עם גיבוס של יד שמאל...", כמו כן, באותו המסמך תחת סעיף המלצות נרשם: "מעקב רופא מטפל ואורטופד".

לאחר שעיינתי בחומר הרפואי שצורף, אני קובע כי התיעוד הרפואי מלמד על ראשית הראיה הנדרשת בדבר אפשרות קיומה של נכות צמיתה. בשלב זה וכמימון ביניים, תישא הנתבעת בשכ"ט המומחה.

לאחר עיון בבקשה למינוי מומחה ובתשובה לה הוחלט למנות את ד"ר ברוך אברהם מרח' צייטלין 1 תל אביב, כמומחה רפואי מטעם בית המשפט בתחום האורטופדיה.

המומחה יקבע ממצאים לגבי מצבו הרפואי של המבקש, בעקבות אירועי שתי תאונות הדרכים נשואי התביעה ובמיוחד יתייחס ל:

האם לוקה התובע כיום בנכות, ואם כן, לאיזה תקופה ומה שיעור הנכות.

המומחה יביע דעתו באשר לקיומה של נכות זמנית, ככל שקיימת.

האם יש לצפות לשיפור או החמרה במצבו בעתיד.

מהן המגבלות התפקודיות של התובע, אם בכלל, ובמיוחד בשים לב. לעבודתו ומקצועו.

האם יהיה התובע זקוק לטיפולים רפואיים בעתיד, ואם כן – מהם סוגי הטיפולים ומהי העלות המשוערת של טיפולים אלה לפי המחירים הנכונים להיום.

המומחה יתייחס, בין היתר, לקשר שבין התאונה לבין מצב התובע נכון להיום.

המומחה יחוו דעתו בדבר הצורך במינוי מומחה בתחום הכירורגיה.

הצדדים רשאים להעביר למומחה כל מסמך רפואי שבידיהם למעט חוות דעת מומחים, המומחה יציין בחוות דעתו אלו מסמכים היו בפניו לצורך מתן חוות דעת.

הנני קוצב את שכ"ט המומחה ומעמידו ע"ס 4,500 ₪ בתוספת מע"מ. במידה ושכרו של המומחה עולה על הסכום הנקוב, יודיע לביהמ"ש ולתובע/נתבעת תוך 7 ימים מקבלת הודעת המינוי. בנוסף, המומחה יודיע תוך 7 ימים מיום קבלת המינוי, באם יש לו נגיעה למי מהצדדים.

חוות דעת המומחה תימסר לבית המשפט ולצדדים, במידת האפשר, תוך 90 יום מיום הבדיקה.