בזק החברה הישראלית לתקשורת בע"מ נ' א. בני. נגררים ארז בע"מ ואח'

החלטה

1.לפניי בקשה למתן צו לגילוי מסמכים ולהודאה בעובדות, וכן בקשה להארכת מועד להגשת תצהירי עדות ראשית מטעם המבקשת.

2.המדובר בתביעה שהגישה המבקשת כנגד המשיבים בגין חוב שנותרה המשיבה 2 (להלן: החברה) חייבת למבקשת, בגין שירותים שסיפקה לה. המבקשת טענה בכתב התביעה כי המשיב חב אף הוא בחובות החברה, בהיותו אורגן בחברה, שהשתמש בשירותי המבקשת, ביודעו כי החברה הינה חדלת פירעון. המבקשת העמידה את תביעתה בגובה החוב בתוספת הפרשי הצמדה וריבית על פי תקנות הבזק, על סך 7,445 ₪, ולפיכך הוגשה התביעה בסדר דין מהיר.

3.המבקשת טוענת בבקשתה כי המשיבים נמנעו מלהשיב לדרישתה להעביר לעיונה מסמכים, וכן נמנעו מלהשיב לדרישתה להודות בעובדות – מן הטעם שהמדובר בתביעה בסדר דין מהיר, אולם לשיטתה תשובת המשיבים בטעות יסודה. המבקשת טוענת, ואף צירפה פסיקת התומכת בשיטתה, כי אף שבתביעה בסדר דין מהיר קיים הליך של גילוי מסמכים מוקדם, הרי שמדובר בהסדר שנועד כדי לייעל את הדיון, אולם אין הוא בו כדי לשלול באופן מהותי את זכותו של בעל דין לגילוי מסמכים. לשיטתם, ההסדר יוצא מנקודת הנחה כי בעלי הדין יתנהלו באופן שקוף ויגלו מסמכיהם, אולם אם לא נעשה כן, לא בא ההסדר המיוחד לשלול מבית המשפט את האפשרות לתת סעד אפקטיבי, על מנת שבעל הדין יגלה מסמכים מהותיים לתביעה. המבקשת טוענת כי המסמכים המבוקשים גרושים לה לשם בירור האמת, ועל כן מי הדין לאפשר לה עיון במסמכים אלו.

4.בתגובתו טוען המשיב כי שמו שורבב לכתב התביעה על אף שלא הוא בעל החוב ואף שאין למבקשת כל ראייה נגדו, וכי הבקשה לגילוי מסמכים הינה למעשה מסע דייג, שנועד למצוא ראיות על מנת לחייבו באופן אישי בחובה של החברה. עוד טוען המשיב כי אף אם בית המשפט יחליט כי באופן עקרוני ניתן ליתן צו לגילוי מסמכים בהליך זה, הרי שבמקרה דנן לאור ניסוחו הכוללני של כתב התביעה, אין בידי בית המשפט היכולת לבחון את הרלוונטיות של המסמכים, באין כל תשתית עובדתית. כך גם, לטענתו, הדרישה להודות בעובדות הינה למעשה שאלון מורחב – שהינו הליך שאינו מקובל בסדר דין מהיר, ושבפועל אין ביכולתו של המשיב להשיב עליה. עוד לטענתו, הדרישה להודות בעובדות אינה ערוכה לפי טופס 4-6 לתקנות בדר הדין האזרחי. המשיב טוען עוד כי קבלת הבקשה ליתן צו לגילוי ועיון במסמכים והודיה בעובדות תגרור היעתרות לבקשה לדחיית מועד להגשת התצהירים, וכך יתארך הדיון שלא לצורך, אף שהתביעה הוגשה בסדר דין מהיר.

דיון והכרעה

5.ראשית אסלק מדרכי את הנחת המוצא של המשיב, ולפיה אין אפשרות לעתור ולקבל צו לעיון במסמכים ספציפיים בתביעות המתנהלות בסדר דין מהיר. תקנה 214ח לתקנות, הקובעת כי הוראות פרק ט' (שכותרתו הודיות שאלונים וגילוי מסמכים) לא יחולו על תובענות בסדר דין מהיר, מניחה כי המסמכים הרלוונטיים לתביעה כבר צורפו לכתבי הטענות, כאילו כבר ניתן צו לגילוי מסמכים (ראו: א. גורן "סוגיות בסדר דין אזרחי" (מהדורה עשירית, 2009) עמ' 214). יפים לעניין זה הדברים המובאים בספרם של רחמים כהן ומנחם קליין "סדר דין מהיר בבית משפט השלום" (2005):

"העובדה שמדובר בסדר דין מהיר בתובענה המוגבלת לסך של 50,000 ₪ (כיום 75,000 ₪, נ.ג'.) אינה מפחיתה מחשיבות גילוי המסמכים וחשיפת האמת ואינה גורעת מזכות הצדדים לעיין במסמכים הרלוונטיים לתובענה. תקנה 214ח השוללת את תחולתו של פרק ט' לתקנות על הליך של סדר דין מהיר יוצאת מנקודת הנחה שבעל דין יגלה את כל המסמכים הרלוונטיים ואם אינו עושה כן יורה לו בית המשפט לגלות את המסמך לאחר שיבחן את הרלוונטיות שלו למחלוקת שבין הצדדים" (עמ' 39-40).

נראה, כי המטרה של ייעול הדיון וקיצורו, כך שלכתבי הטענות יצורפו כלל המסמכים עליהם נסמכת התביעה, לא באה לגרוע, כהוא זה, מן המטרה העיקרית של בית המשפט, והיא - הירידה לחקר האמת ועשיית צדק (ראו: רע"א 6545/94 בנק איגוד לישראל בע"מ נ' אזולאי פד"י מט (4) 54, 61). על כן, כאשר מוגשת לבית המשפט בקשה לגילוי ספציפי של מסמכים - ייבחן הוא את מידת הרלוונטיות של מסמכים אלה, וייבחן אם הם חיוניים להוכחת טענות הצדדים ואת מידת יכולתו של בעל דין להשיגם. בית המשפט לא ייעתר לבקשה אף אם ימצא כי מדובר במסמכים רלוונטיים עפ"י מבחני הרלוונטיות הרחבים הנהוגים בסדר דין רגיל (למבחן הרלוונטיות בסדר דין רגיל ראו: רע"א 7705/03 בני דרור ו-3 אח' נ' גד פניני, (טרם פורסם); רע"א 2235/04 בנק דיסקונט לישראל בע"מ נ' אלי שירי (פורסמה בנבו 27.6.2006)) או אם יימצא כי ניתן להשיג מסמכים אלה בדרך אחרת. אולם, ככל שיימצא בית המשפט כי מדובר במסמכים חיוניים הדרושים לחקר האמת שלא נחשפו בהליך גילוי המסמכים הנהוג בסדר דין מהיר (צירוף תצהיר גילוי מסמכים לכתב הטענות), רשאי הוא להיעתר לבקשת בעל דין ולהתיר לו עיון במסמכים אלה. לטעמי, יש "להקשיח" את התנאים לגילוי מסמכים ספציפיים; לא עוד "מסמכים רלוונטיים" כפי הנהוג בסדר דין רגיל, כי אם "מסמכים חיוניים" הדרושים לבעל דין ואשר לא ניתן להשיגם ממקור אחר. פרשנות זו עולה מן ההסדר המיוחד המצוי בתקנה 214ח לתקנות, אשר מחד – קובע כי הוראות פרק ט' לא יחול על תביעות המתנהלות בסדר דין מהיר, ומאידך, קובע כי על בעלי הדין לצרף מסמכים "הנוגעים לעניין הנדון". אשר על כן, אם לא צירף בעל דין לכתבי טענותיו מסמך שהינו "חיוני" לצד שכנגד, ראוי שיינתן הכח לבית המשפט להורות לצד שכנגד לאפשר למבקש לעיין במסמך זה.

6.להלן יובאו המסמכים שגילויים מתבקש וכן הסבר המבקשת לחשיבותם של המסמכים:

א.דו"חות מע"מ ומס הכנסה מאוגוסט 2010 ועד יוני 2012 – ילמדו על היקף הפעילות של החברה והאם היו לה הכנסות בתקופה הרלוונטית;

ב.מאזן החברה לשנים 2012 - 2010 - ילמד מה היה רכוש החברה בתקופה הרלוונטית;

ג.תדפיסי בנק של החברה מאוגוסט 2010 ועד יוני 2012 - ילמדו האם החברה החזירה שיקים, ביטלה הוראות קבע, הוציאה כספים מהחשבון וחרגה ממסגרת האשראי;

ד.תלושי שכר של העובדים( טופס 106) לשנים 2012 - 2010 - ילמדו מה היו משיכות השכר מהחברה בתקופה הרלוונטית;

ה.כל מסמך או החלטת אסיפה או פרוטוקול הקשורים לחברה;

7.לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה, ולאור מבחן ה"חיוניות" דלעיל, באתי למסקנה כי על המשיבים לאפשר למבקשת לעיין במסמכים המבוקשים, למעט סוגי המסמכים ד – ה דלעיל. ראיתי כי המסמכים שהותר העיון בהם רלוונטיים לקו הטיעון של המבקשת בתביעתה, והם יאפשרו לה לברר את מצבה הפיננסי של החברה בזמן ההתקשרות עם המבקשת ועל כן מסמכים אלה רלוונטיים ואף חיוניים לקו בו נקטה המבקשת בסעיף 9 לכתב התביעה.

8.בעניין הדרישה להודאה בעובדות, צודק המשיב כי הדרישה אינה מנוסחת על פי טופס 4 לתקנות. ודוק, אין מדובר בעניין "אסתטי" או סמנטי. על פי נוסח התקנה – בעל דין רשאי לבקש להודות בעובדה פלונית, דהיינו – על מנסח הדרישה לנסח בדיוק מהי העובדה בה הוא דורש מן הצד שכנגד להודות, ואילו בענייננו הדרישה מנוסחת כך שישנן עובדות חלקיות והמשיב אמור להשלים את העובדות החסרות. זהו למעשה שאלון במסווה, וכידוע שאלונים אינו הליך אפשרי בתביעות בסדר דין מהיר.

9.המשיב יעביר למבקשת את המסמכים שהתרתי את העיון בהם – סוגי המסמכים א-ג דלעיל וזאת תוך 15 ימים. יתר המבקש בבקשה נדחה בזאת. המבקשת תגיש תצהירי עדות ראשית מטעמה תוך 30 ימים מהיום, והמשיבים יגישו תצהירי עדות ראשית עד ליום 19.1.2014 .

10.בנסיבות העניין אין צו להוצאות.

ניתנה היום, כ"ב כסלו תשע"ד, 25 נובמבר 2013, בהעדר הצדדים.