בזק החברה הישראלית לתקשורת בע"מ ואח' נ' ש.ע.ר. קידוח ותשתיות בע"מ ואח'

פסק דין

רקע עובדתי וטענות הצדדים:

לפני תביעה כספית אשר הוגשה ע"י בזק החברה הישראלית לתקשורת בע"מ (להלן: בזק) בגין פיצוי המגיע לה, לטענתה, בגין נזקים שנגרמו לתשתיות בזק, בעת ביצוע עבודה שבוצעה על ידי הנתבעות.

הנתבעת 1 הינה הקבלן אשר ביצע בפועל את העבודות ונתבעת 4 הינה המבטחת שלה.

הנתבעת 2 היא הקבלן הראשי אשר שירותיו הם אלה שנשכרו לצורך ביצוע העבודות.

יצוין כי אין מחלוקת כי נתבעת 2 קיבלה היתר חפירה מטעם בזק וכי היתר החפירה הותנה בהזמנת מפקח מטעם בזק וכנאמר בהיתר את הפיקוח יש לתאם עם מר שמעון הלוי , מטעם בזק.

נתבעת 2 הגישה הודעת צד ג' כנגד נתבעת 1 בטענה כי ככל שתושת עליה אחריות, הרי שיש להשיתה על נתבעת 1 אשר ביצעה בפועל את העבודות.

הצדדים הסכימו בדיון על שאלת גובה הנזק, וזה הועמד על סך של 48,000 ₪ והם נותרו חלוקים בשאלת האחריות.

הצדדים אף הסכימו לקבל לתיק כראיה את עדותו של מר אלדד הטלי , המצהיר היחיד מטעם בזק לעניין שאלת האחריות וזאת ללא צורך בחקירה נגדית.

תמצית עדותו של מר הטלי הינה כי הנתבעות התעלמו מתנאי ההיתר שניתן להן בכך שלא הזמינו פיקוח כנדרש ביום ביצוע העבודות, שגרמו לנזק.

לצורך הוכחת טענתו זו הצהיר מר הטלי כי: "על אף האמור בהיתר החפירה שניתן לנתבעות, לא פנה אף אחד מנציגי הנתבעות אלי על מנת לתאם עבודתם במקום, ולא התקשר איש מבין נציגי הנתבעות לשם כך ביום קרות הנזק ולא לפני כן" (סע' 7 לתצהירו).

הנתבעות טענו מאידך כי הוזמן פיקוח מטעם התובעת, כי המפקח לא הגיע ונתן אישור טלפוני להתחיל בעבודות ללא צורך בנוכחותו.

הנה כי כן השאלה שיש לברר בתיק הינה האם הנתבעות פעלו ע"פ ההיתר וזימנו את המפקח מטעם בזק אם לאו, כאשר נטל ההוכחה בעניין זה בהתאם לסע' 38 לחוק התקשורת (בזק ושידורים), תשמ"ב-1982 (להלן: חוק התקשורת), הינו על הנתבעות.

דיון:

בשאלת זימונו של המפקח מטעם בזק ניתן תצהירו של מר יחיא עמאר מנהל העבודה של הנתבעת 2 . בהתאם לעדותו הוא תיאם את הקידוח עם כל הגורמים הרלוונטיים: בזק, חברת חשמל, משטרה והעיריה באמצעות פקסים. מכתבי הפקס (ללא אישורי משלוח) צורפו לתצהירו.

כמו כן הצהיר כי ביום האירוע הגיעו כל הנציגים למעט המפקח של בזק. הוא התקשר למר שמעון הלוי לנייד שמספרו 0506776050 והודיע לו שלא הגיע מפקח מטעם בזק וכי כל הגורמים במקום מוכנים לעבודה, שמעון אמר לו שאין לו מפקחים ונתן לו אישור בטלפון לבצע את העבודה.

עדותו של מר עמאר הייתה אמינה בעיני, יצוין כי הוא חזר על גרסתו על פיה התקשר למר שמעון הלוי מספר פעמים במהלך חקירתו.

עדות מחזקת בעניין זה ניתנה ע"י מר שלום בן עזרא, מנהל העבודה של נתבעת 1, אשר כלל לא נחקר על הצהרתו בהקשר זה ועל פיה כי הוא נכח בתחילת העבודה במקום וכי מר עמאר התקשר למר שמעון הלוי וקיבל היתר לעבודות החפירה בשטח בעל פה.

הפירכות שניסה ב"כ התובעת למצוא בעדותו של מר עמאר במהלך סיכומיו נדחית. לא מצאתי פסול בכך שבעת מתן העדות הרחיב העד וסיפר כי התקשר גם למר אלדד הטלי וכי לא הצליח ליצור אתו קשר. עובדה זו אינה מהותית כאשר בהיתר החפירה נכתב מפורשות כי יש לתאם הפיקוח עם מר שמעון הלוי. עדות זו גם לא נאמרה לאחר שנודע לעד כביכול כי מר אלדד הטלי הוא המפקח של האזור, כפי שטען ב"כ התובעת, שהרי עובדה זו הייתה ידועה לעד עוד טרם עדותו והוא עצמו אף העיד עליה. אין מדובר בעדות כבושה.

גם ביחס לפקסים לא מצאתי כל סתירה בעדותו. העד העיד כי בד"כ הוא שולח פקסים ומוודא קבלתם. לא נאמר דבר ביחס לווידוא משלוח הפקס שנשלח לבזק בגין הקידוח נשוא הליך זה.