בזק החב' הישראלית לתקשורת נ' דלאשה מוהנא

פסק דין

לפניי תביעה שתחילתה בסדר דין מקוצר, אשר הוגשה על ידי בזק החברה הישראלית לתקשורת (להלן: "בזק") כנגד הנתבע לתשלום סך 2,064 ₪ , נכון ליום הגשת התביעה, בגין חובו עבור שירותי טלפון שונים שקיבל מבזק.

לנתבע ניתנה רשות להתגונן.

טענות הצדדים בקליפת אגוז:

1.לטענת התובעת, הנתבע הינו הבעלים ו/או המשתמש ו/או המחזיק בקו טלפון שמספרו: 04-6705231 (להלן: "קו הטלפון" או "הקו"). בשלב מסויים נותק הקו ע"י התובעת בשל יתרת חוב עבור שירותים שסופקו לנתבע. בעת הניתוק עמד החוב על סך 1,303.03 ₪.

2.מטעם התובעת העיד מר יורם אליאס, מנהל מחלקת גבייה בבזק. מר אליאס טען בתצהירו, (ת/1), כי החוב הינו בגין התקופה מ-01/04/2002 עד 21/07/2002, כאשר החוב נצבר על ידי הנתבע בהיותו בעלים רשום של הקו. קו הטלפון הותקן בתאריך 27.10.1989, כאשר מספר הטלפון הראשוני היה 04-6730390 ואילו ביום 4.7.2001 הוגשה על ידי הנתבע בקשה לשינוי מספר הטלפון, ואז ניתן לו מספר הקו בגינו הוגשה התביעה (בקשת התובע להחלפת המספר מצורפת כנספח ב' לתצהיר אליאס). לטענת אליאס, על פי רישומי התובעת, הנתבע לא הודיע על שינוי שם הבעלות בקו הטלפון או על רצונו לנתק את הקו ולכן עליו לשאת בתשלום החוב, כאמור בתקנה 14 לתקנות הבזק (התקנה תפעול ותחזוקה).

3.על-אף פניות רבות אליו לסילוק החוב, לא שילם הנתבע את חובו. מאז הניתוק נושא סכום החוב ריבית כפי שנקבעה ע"י החשב הכללי ולפי האמור בתקנות הבזק (ריבית פיגורים והוצאות גבייה), התשמ"ז – 1987, ובסה"כ חובו נכון ליום הגשת התביעה סך 2,064.62 ₪.

4.לטענת הנתבע, הוא מעולם לא השתמש ו/או החזיק בקו הטלפון בגינו הוגשה התביעה. לטענתו הוא התחבר לשירותי "בזק" בשנת 1989 ומספר קו הטלפון היה 6730390. בשנת 1994, או בסמוך לכך, התגלעו סכסוכים בינו לבין רעייתו דאז, גב' וג'יה דלאשה, ומאז אינו מתגורר בבית בו הותקן הקו ואין לו קשר עם גרושתו וילדיו ממנה. ביום 14.11.1994, ובעקבות צו האוסר עליו להיכנס לבית, הוא ביקש לנתק את הקו. עוד באותו יום ניתקה התובעת את הקו ואף שלחה לו הודעה המאשרת את הבקשה וכן מועד ניתוק הקו (נ/1).

ביום 29.3.00 התגרש התובע מגב' וג'יה בהתאם פסק דין שניתן על ידי בית הדין השרעי (עותק פסק הדין מצורף לתצהירו).

5.עוד לטענת הנתבע, במועד שאינו ידוע לו שלחה לו התובעת דרישה לתשלום חוב בגין שימוש בטלפון, ובעקבות כך הוא פנה אל התובעת ואז נודע לו לראשונה כי הוגשה "על-ידו" בקשה לשנות את מספר הטלפון. באותו מעמד הוא טען, כי הוא מעולם לא ביקש זאת וכי קו הטלפון היה אמור להיות מנותק, מזה מספר שנים. לטענתו מכתב הפנייה לשינוי מספר הטלפון לא נכתב על-ידו והחתימה עליו אינה חתימתו. אז הבהירה לו הפקידה, כי עליו להגיש תלונה במשטרה על זיוף.

בעקבות אותה שיחה הוא פנה למשטרה והגיש תלונה בגין זיוף, ואכן אישור בבר הגשת תלונה למשטרה בגין זיוף מסמך צורף לתצהירו.

6.ביום 9.8.2003 נשלח לנתבע מכתב על ידי בא-כוח התובעת, לפיו נתבקש לשלם החוב. עם קבלת המכתב הוא פנה שוב אל התובעת והסביר לה שאין הוא מחזיק בקו טלפון 04-6705321. מנהלת מטעם התובעת מסרה לנתבע, לאחר בדיקה, כי אין הוא חייב מאומה, וכי "הם יטפלו בעניין".

7.טוען הנתבע, מאז שביקש לנתק את קו הטלפון הוא לא ביקש לחברו בשנית, ולא השתמש בקו הטלפון, ועל כן אינו חייב מאומה לתובעת.

דיון והכרעה:

8.מטעם הנתבע הוגש מסמך מקורי של "בזק" (נ/1) מתאריך 14/11/94 המאשר ניתוק קו טלפון 06-730390 (נ/1) ביום 14.11.94. [מוסכם על הצדדים, כי המספר המקורי הפך ברבות הימים ל- 04-6730390 עם שינוי במערך המספרים בבזק].

באישור בזק נרשם כדלקמן:

"בהתאם לבקשתך יבוצע ניתוק הטלפון שבנדון בתאריך 14/11/94.

לידיעתך – חשבונך יחויב בתשלום קבוע בלבד בתקופת הניתוק.

אבקשך להעביר אלינו בהקדם את המועד הרצוי לחיבור הטלפון מחדש.

.....".