בזניאנו נ' רום

החלטה

1.בפני בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית משפט לתביעות קטנות מיום 08.12.12 (כב' הרשמת הבכירה איילת הרץ) אשר חייבה את המבקש לשלם למשיב סך 10,235 ₪ בצירוף הוצאות משפט בסך 300 ₪.

2.כאמור בפסק הדין הצדדים הינם שכנים.

המשיב הגיש תביעה כנגד המבקש, אשר דירתו מעל לדירת המשיב. לטענת המשיב, כמפורט בכתב התביעה שהגיש, המבקש יצר קשר עם הדיירת המתגוררת בדירתו (של המשיב) וטען בפניה כי ברצונו להביא אינסטלטור לפתרון בעיה של סתימה והצפת מים בדירתו. הדיירת הודיעה כי בשעה זו תשהה בעבודתה וע"כ המבקש ביקש ממנה שתשאיר לו את מפתחות הדירה. עם שובה, גילתה כי בעת שהותו של המבקש בדירה הוא שבר חלק מעמוד השלד בו עובר צינור הביוב המרכזי.

המשיב טען כי כי שבירת חלק מהעמוד והשחתת הצנרת הראשית נעשו ע"י המבקש או מי מטעמו, שלא בהסכמתו ומהווה הסגת גבול. המשיב צרף לתביעתו חוות דעת ממנה עולה כי הנזק הינו בשיעור 8,835 ₪ כולל מע"מ. כמו"כ עלות הכנת חוו"ד הינה בסך 1,400 ₪, עוגמת נפש בסך 3,000 ₪, ו-800 ₪ שכ"ט עו"ד.

3.המבקש טען כי הדיירת פנתה אליו בטענה כי נוזלים מים מתקרת ביתה. המבקש הוסיף וטען כי בדק את העניין ומצא כי מקור הבעיה בדירת המשיב. הוא התקשר לאשתו של המשיב והודיע לה על הבעיה ושעליה לתקן אותה. לטענת המבקש, אשת המשיב הפנתה אותו לאינסטלטור מסויים, והוא מצידו קבע עימו פגישה, וקיבל את המפתח מהדיירת. האינסטלטור, שהמבקש טען כי אין הוא מכיר אותו, הוא שגרם את הנזק, ולו עצמו אין כל קשר לכך.

4.בימ"ש קמא שמע את טענות הצדדים והגיע לכלל מסקנה כי מדובר בשתי גרסאות סותרות, וכי הוא מאמין ומקבל את גירסת המשיב. ביהמ"ש קבע כי המחלוקת בין הצדדים הינה בשאלה מי האינסטלטור ועל ידי מי הוזמן.

בעוד המשיב טען כי הוא לא הביא שום אינסטלטור ולא מכיר את האינסטלטור שהגיע ושבר את העמוד, טען המבקש כי אשת המשיב היא שנתנה לו את מספר הטלפון של האינסטלטור וכי הוא עצמו אינו מכיר אותו.

אשת המשיב העידה וטענה כי מעולם לא שוחחה עם המבקש.

הדיירת העידה כי המבקש הגיע לדירה לנוכח תלונתה, בדק וראה שיש נזילה וטען בפניה כי למחרת יגיע אינסטלטור. ביהמ"ש קבע כי עדות המשיב, אשתו והדיירת מהימנות בעיניו.

לכך הוסיף ביהמ"ש את האמור בחוות דעת שהגיש המבקש ממנה עולה כי לדברי המבקש עצמו פעולות החציבה נעשו ע"י שרברב מטעמו.

נקבע עובדתית כי המבקש בחר להסתיר את זהות האינסטלטור.

ע"כ התקבלה התביעה במלואה.

5.לטענת המבקש בבקשה שבפני, טעה בימ"ש קמא בכך שהעדיף את גרסת המשיב על פני גרסתו שלו, וכי המשיב סתר את עצמו. המבקש טוען גם לטעות באשר לגובה הנזק שנקבע. לטענתו חלק מהנזקים הם באחריות כל דיירי הבית המשותף.

6.דין הבקשה להידחות.

כידוע, ערכאת הערעור אינה מתערבת בדרך כלל בפסקי הדין הניתנים על ידי בתי המשפט לתביעות קטנות, מאחר ומדובר בהליך שאמור להיות יעיל וקצר, בבחינת "פישוט הליכי הדיון כדי להגיע להכרעה מהירה" (רע"א בודקר נ' ברטה בשקירוב ואח', מיום 20.03.05), ההתערבות תהיה רק במקרים חריגים בהם נמצאה טעות גלויה על פניה בפסק הדין (רע"א 5711/08 פרטוק נ' סול תורגמן (מיום 17.03.09)), מה שאין כן בענייננו.

בעניין שבפני מדובר בטענות סותרות של הצדדים, כאשר ביהמ"ש שמע אותם והתרשם ממהימנותם.

הכלל הוא כי ערכאת הערעור אינה מתערבת בממצאי עובדה ומהימנות של הערכאה הדיונית אשר התרשמה מהעדים באופן בלתי אמצעי (ע"א 2254/09 צ.נ בנייני איכות בנתניה בע"מ נ' עו"ד גונן קסטנבאום, מיום 03.01.11). יצויין כי גם קביעת סכום הנזק מהווה קביעה עובדתית שאין להתערב בה. מה גם שנקבע, עובדתית, כי מדובר בביצוע רשלני של עבודה לצורך תיקון נזילה, וע"כ אין העלות צריכה לחול על כלל הדיירים.

7.התוצאה היא כי הבקשה נדחית.

המבקש ישא בהוצאות המשיב בסך 750 ₪.