בושרי יפה נ' גילדור ואח'

פסק דין

בפני תביעה כספית שעניינה יחסי עורך דין לקוח ובסיסה הטענה כי הנתבעות, אליהן פנתה התובעת לקבלת טיפול משפטי התעלמו מחובותיהן הסטטוטוריות פעלו ברשלנות ובזלזל בטיפול בענייני התובעת ואף הפרו את החוזה שנקשר בינן ובין התובעת בכך שלא סיפקו לתובעת את השירותים אשר בגינם שילמה להם התובעת שכר.

א.עיקר טענות התובעת

1.התובעת התקשרה בהסכם מכר (להלן: "ההסכם") עם חברת גן הפקאן קבלנות והנדסה בע"מ (להלן: "הקבלן" או "החברה") ושילמה סך 568,000 ₪ על חשבון התמורה כאשר עיקר הסכום מקורו בכספי הלוואות שנטלה התובעת מן הבנק (להלן: "הבנק").

התובעת התכוונה לממן חלק ממחיר הרכישה ממכירת דירתה הקודמת (להלן: "הדירה") אך מכירת הדירה לא צלחה בידה.

ביום 15.11.00 במהלך פגישה בין התובעת לבין מר שלמה ברוש מנהל החברה (להלן: "ברוש") בוטל ההסכם וברוש הבטיח לתובעת כי כל כספה יוחזר לה.

2.התובעת טוענת כי משדרישתה להשבת כספה הושבה ריקם פנתה בחודש פברואר 2001 למשרדה של הנתבעת 1 (להלן: "עו"ד גילדור") בבקשה כי תוגש בשמה תביעה נגד החברה להשבת כספה.

מאחר ועו"ד גילדור שהתה אז בחופשת לידה, קיבלה עליה את ייצוג התובעת, הנתבעת 2 עו"ד חנה אפרת קומט (להלן: "עו"ד קומט") שחלקה עם עו"ד גילדור משרד משותף.

3.התובעת טוענת כי לאחר פגישתה עם עו"ד קומט והעברת החומר לידיה הודיעה לה האחרונה כי בתוך מספר ימים תוגש התביעה וכי לבקשת עו"ד קומט שילמה לה התובעת שכר טרחה בסך 10,000 ₪ בעבור הגשת התביעה וסכום נוסף בסך 1,170 ₪.

התובעת טוענת כי היתה משוכנעת כי עו"ד קומט מטפלת בתביעתה ובשלב מסויים הודיעה עו"ד קומט לתובעת כי החברה תשיב לה 441,000 ₪. התובעת לא הסתפקה בכך ודרשה מעו"ד קומט כי החברה תשיב את מלוא כספה, שאז הבטיחה לה עו"ד קומט כי לאחר תשלום 441,000 ₪ תוגש על ידה תביעה להשבת יתרת כספה של התובעת בסך 168,000 ₪.

4.לימים ובעקבות פגישה שהתקיימה בין ברוש לעו"ד קומט, הודיעה האחרונה לתובעת כי החברה אינה חייבת לה מאום והמליצה בפניה כי "תתחנן בפניו על מנת שיושב כספה".

5.בעקבות שיחה זו, ועם שובה של עו"ד גילדור מחופשת הלידה חזרה התובעת ופנתה לעו"ד גילדור בבקשה כי תגיש תביעה נגד החברה.

כנטען גם עו"ד גילדור הבטיחה לתובעת הבטחות שווא כי תגיש את התביעה אך לא עשתה דבר.

מקץ מספר חודשים הודיע ברוש לעו"ד גילדור כי אין בכוונת החברה לשלם לתובעת את יתרת כספה והתובעת אשר היתה בטוחה כי לאור הודעה זו תוגש התביעה נדחתה שוב ושוב על ידי הנתבעות.

6.להלן טוענת התובעת כי המתינה עד חודש אפריל 2002 ולאחר שהבינה כי אין בכוונת הנתבעות להגיש תביעה נגד החברה ביקשה את מסמכיה ואת שכר הטירחה ששילמה, אך אלו סירבו להשיב לה את כספה.

7.לימים פורקה החברה בצו בית המשפט ולא נמצא כסף בקופתה, ומשכך, מצאה התובעת עצמה מול שוקת שבורה.

8.כאמור לעיל, ייחסה התובעת לנתבעות בכתב התביעה רשלנות והפרת הסכם אשר כתוצאה מהם נגרמו לה נזקים בהיקף של 292,307 ₪ אך משיקולי אגרה הוגשה התביעה לחיוב הנתבעות, יחד ולחוד, בסכום של 200,000 ₪.

ב.טענות הנתבעות

1.הנתבעות הגישו כתבי הגנה בנפרד בגדרם הכחישו את מרבית טענות התובעת וכפרו בזכותה לגבות מהן פיצויים.

2.ליבת טענתן של הנתבעות הינה כי התובעת לא פנתה אליהן לצורך הגשת תביעה נגד החברה אלא לטיפול משפטי שנועד למנוע מימוש משכון שהוטל על הדירה (להלן: "הטיפול במשכון") וכי שכר הטרחה ששולם על ידה – ניגבה לעניין הטיפול במשכון.