בורשרט נ' אטל ואח'

פסק דין

מונחת לפני תביעה קטנה ע"ס 17,830 ₪ שהגישה התובעת כנגד הנתבעים.

עומד במרכז התביעה אירוע תאונה מיום 3.1.13 בו היו מעורבים רכביהם של התובעת והנתבע 1.

שני הרכב התנגשו זה עם זה ובין בעלי הדין התגלעה מחלוקת בשאלה, באחריות מי התרחשה התאונה?

בעניינה של השאלה הנ"ל ביקשה התובעת בעדותה שלפני, לשכנע כי מלוא האחריות לקרות התאונה רובצת לפתחו של הנתבע 1 אשר, לדבריה, עבר ברכבו מן הנתיב הימני לנתיב נסיעתה של התובעת, הנתיב השמאלי, מבלי להבחין ברכב התובעת וכתוצאה מכך פגע ברכבו ברכב התובעת. הנתבע 1 ביקש מנגד לשכנע כי מלוא האחריות לקרות התאונה רובצת לפתחה של התובעת שסטתה מנתיב נסיעתה לנתיב נסיעת רכבו וכתוצאה מכך רכבה נפגע וניזוק.

למותר לציין כי בשאלת הנזק, הנסמכת על חוות דעתו של השמאי מטעמה של התובעת, לא ניטשת בין בעלי הדין כל מחלוקת.

בשאלת האחריות, עליה נסובה ההכרעה בתיק, נשמעו לפני היום עדויותיהם של התובעת והנתבע 1. כמו כן, נשמעו לפני טיעוניהם של בעלי הדין. בעקבות שמיעת העדויות והטיעונים נחה דעתי כי דין התביעה להידחות.

ברוח תקנה 15(ב) לתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין), התשל"ז – 1976, פסק הדין ינומק באופן תמציתי.

בידוע, נטל ההוכחה בתיקים אזרחיים מוטל על המוציא מחברו – התובעת בתיק זה.

במקרה דנן, לא עלה בידי התובעת להרים נטל ההוכחה הרובץ לפתחה.

עדותה של התובעת היתה עדות מבולבלת, הססנית, ולא רציפה.

בעדותה ההססנית הנ"ל לא קל היה לתובעת להצביע על המקום המדוייק בכביש שבו אירעה ההתנגשות בין שני כלי הרכב. בעדותה הנ"ל, התובעת אישרה כי רכב הנתבע 1 נסע לפניה וכי זה נפגע בחלקו האחורי.

לבד מן הרושם השלילי אותו הותירה עלי עדותה הנ"ל של התובעת הרי שעדות זו אין בה הרבה מן ההיגיון בהתחשב במיקומי הנזק בשני כלי הרכב. למעשה עולה מחומר הראיות שהונח לפני כי רכב התובעת נפגע לאורך צידו הימני החל מצדו הימני של הפגוש, וכי רכב הנתבע 1 נפגע בצדו השמאלי האחורי. מיקום הנזקים מתיישב לחלוטין עם הגרסה אותה מסר הנתבע בעדותו שבעל פה, לפיה התובעת עקפה אותו בעיקול ונכנסה בצמיגי רכבו עם הצד הימני שלה (ראה בעמ' 2 לפרוטוקול שורה 29 ובהמשך בעמ' 3 לפרוטוקול בשורה 8).

חשוב לציין כי הרושם עלי הותירה עדות הנתבע 1 היה רושם אמין וטוב.

לבד מן הרושם הסובייקטיבי האמין אותו הותירה עלי עדותו של הנתבע 1, הריני שעדותו מתיישבת עם מיקום הנזק ברכבה של התובעת, וברכב הנתבע 1 – כפי שזה העיד עליו.

כמו כן, מתיישבת העדות עם נתוני הכביש וכן עם מטרת נסיעתו של הנתבע וכיוונה.

מיקום הנזק ברכב התובעת אינו מתיישב עם הגרסה שנמסרה על ידה ביחס לפרטי האירוע ונסיבותיו.

לכל היותר, ניתן בנסיבות תיק זה לקבוע כי העדויות היו שקולות זו כנגד זו הגם שכאמור, נוטה אני להאמין דווקא לעדות הנתבע 1 ולהעדיפה על פני עדות התובעת, הרי שבנסיבות העניין, מקום בו נטל ההוכחה רובץ לפתחה של התובעת, אין מנוס אלא להורות על דחיית תביעתה.

התביעה נדחית איפוא בזאת.

התובעת תשלם לנתבעים הוצאות המשפט בסך 300 ₪.