בורטמן נ' אל-על נתיבי אויר לישראל בעמ

פסק דין

1.התובעת היא הנדסאית, המועסקת בנתבעת החל משנת 2002 כשרטטת. המחלוקת בין הצדדים היא האם התובעת משתייכת למגזר הטכני או למגזר המנהלי בנתבעת. נפקות השיוך היא בשאלה מהן ההוראות ההסכמיות החלות על התובעת.

2.רקע עובדתי:

א.התובעת החלה לעבוד בנתבעת כעובדת זמנית ביום 1.8.02, בתפקיד שרטטת, לאחר שקודם לכן (החל מאוגוסט 2011) שימשה בתפקיד במסגרת מיקור חוץ.

ב.התובעת התקבלה לעבודה כעובדת זמנית בהתאם להוראות ההסכם הקיבוצי המיוחד בדבר העסקת עובדים זמניים, מיום 21.5.1996.

ג.החל מחודש אפריל 2008 התובעת עברה למעמד של עובדת קבועה על פי ההסכם הקיבוצי המיוחד בנושא העסקת עובדי "דור המשך קבוע" מיום 20.5.2004 (להלן – הסכם דור ב').

3.תמצית טענות התובעת

א.לטענת התובעת, עם קליטתה היא קיבלה הטבות שעל פי הוראות ההסכם הקיבוצי ניתנות לעובדים במגזר הטכני ולא לעובדים מנהליים, כגון תוספת ותק של 1%, מיום קבלת תעודת הנדסאי (ולא מתחילת העבודה בנתבעת) וביגוד בעין (בשונה מתוספת ביגוד בכסף). יש לדחות את טענות הנתבעת כי ההטבות ניתנו לפנים משורת הדין, מאחר שלא הובא לכך שום נימוק והנתבעת לא יידעה את התובעת על כך.

ב.תפקידה של התובעת – שרטט/ מתכנן, אינו כלול ברשימת המקצועות הטכניים או המנהליים. על כן יש לדחות את טענות הנתבעת המסתמכת על הוראות ההסכם הקיבוצי. מכל מקום, כאשר תפקידה של התובעת אינו נכלל במפורש בהסכם דור ב', על בית הדין לבדוק אם תפקידה של התובעת הוחרג מההסכם.

ג.עובדים במקצועות ההנדסה הוחרגו מתחולת הסכם דור ב'. מאחר שהנדסאות היא חלק ממקצועות ההנדסה, יש לקבוע שההסכם אינו חל על התובעת.

ד.יש לדחות את הטענה לפיה "התובעת אינה נוגעת במטוס", מאחר שהיא קיבלה נעלי בטיחות ואף מתיאור תפקידה כמתכננת עולה שהיא בהחלט "נוגעת במטוס".

4.תמצית טענות הנתבעת

א.התביעה הכספית שהתובעת זנחה בסיכומיה מבוססת על זכויות שנקבעו בהסכם דור ב'. כלומר, התובעת עצמה הודתה בעצם הגשת תביעה זו, כי תנאי ההסכם הנ"ל חלים עליה.

ב.התובעת מבקשת להתערב בהסכמים קיבוציים במקום מאורגן, למרות שהדין הכיר בכך שאצל הנתבעת קיימות קבוצות שונות של עובדים וקיימות הוראות שונות החלות על העובדים בכל קבוצה.

ג.כל העובדים במחלקתה של התובעת, באותו תפקיד כשלה, לרבות הממונה עליה, הם בדרג המינהלי. התובעת אף הצביעה לבחירות של ועד העובדים המנהלי. כלומר היא ידעה על שיוכה.

ד.התובעת קיבלה זכויות עודפות על אלה שמקבלים עובדים זמניים בנתבעת רק משום שהיה קושי לגייס עובדים לתפקיד שלה בתנאים הבסיסיים. העובדה ששולמו לתובעת רכיבי שכר מסוימים אינה יוצרת דירוג חדש או אבחנה חדשה של המגזר אליו התובעת משתייכת.

ה.התובעת לא הצביעה על כל מקור נורמטיבי המאפשר לה מעבר מדירוג מנהלי לדירוג הטכני.

ו.הטענה שהתובעת שייכת למקצועות ההנדסה היא הרחבת חזית משום שנטענה לראשונה בסיכומי התובעת. מכל מקום, ההסכם הקיבוצי מתייחס במפורש לעובדים במקצועות ההנדסה וברור על פי לשון ההסכם כי מדובר במהנדסים ולא בהנדסאים.

5.ההליך

א.התובעת הגישה שתי תביעות בהפרש של חמישה חודשים זו מזו: ס"ע 29882-02-11 וד"מ 3086-07-11. תביעה אחת היתה לסעד הצהרתי לפיו התובעת משויכת למגזר הטכני אצל הנתבעת ועל כן יש להחיל עליה את כל תנאי העבודה וההטבות הניתנים למגזר זה. התביעה השניה היתה להפרשי שכר. התביעות אוחדו בהחלטה מיום 21.9.11.