בוקשפן ואח' נ' ירושלים ואח'

החלטה

1.בעקבות החלטתי מיום 7.10.13 הודיעה המבקשת, כי הבקשה למתן רשות לערער אותה הגישה בתיק זה אינה עוד אקטואלית בשל התפתחויות שחלו מאז הוגשה, ועל כן היא ביקשה למחוק את הבקשה ללא צו להוצאות. משיבות 1 ו-5 אשר הגיבו לבקשה זו, לא התנגדו למחיקת הבקשה, ואולם הן עתרו לכך שבית המשפט יחייב את המבקשים בהוצאות. מכאן, שהמחלוקת היחידה הקיימת בין הצדדים היא בשאלת ההוצאות.

2.לאחר שעיינתי בטענות הצדדים הגעתי לכלל מסקנה שיש למחוק את בקשת הרשות לערער ללא צו להוצאות. כפי שציין ב"כ המבקשים, בקשת המבקשים למחוק את הבקשה באה בשלב מוקדם, עוד בטרם הוחלט כי הבקשה מצריכה תשובה, וממילא עוד בטרם הוגשו תשובות לבקשה מטעם המשיבים. אמנם נכון הדבר, כי במסגרת בקשה לעיכוב ביצוע שהגישו המבקשים בראשיתו של ההליך שלפניי, הוגשו תגובות מטעם המשיבים וניתנה החלטה. ואולם, בהחלטתו של כב' השופט מוסק מיום 19.8.13 נדחתה הבקשה לעיכוב ביצוע, וזאת ללא צו להוצאות. בהקשר זה מקובלת עליי טענת המבקשים לפיה אין מקום לחייב אותם כעת בהוצאות הליך הבקשה לעיכוב ביצוע. אזכיר, שגם בקשת למתן רשות לערער שהגישה משיבה 5 על החלטתו של בית משפט קמא (רע"א 15088-08-13) נדחתה על ידי, מבלי שהתבקשה לה תשובה, וזאת ללא צו להוצאות.

3.סוף דבר. הבקשה למתן רשות לערער אותה הגישו המבקשת נמחקת בזה ללא צו להוצאות. הפיקדון שהפקידו המבקשים יושב לידיהם על ידי המזכירות.

ניתנה היום, ל' כסלו תשע"ד, 03 דצמבר 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: