בוקריס נ' אולימפיה

פסק דין

1.בפני תביעה כספית ע"ס 3,500 ₪, שעניינה חזרת התובעת בה מעסקת רכישת מזרן. הנתבעת לא הגישה כתב הגנה, אולם נציגה, מר עודד נחמד, התייצב לדיון והסביר כי בעבר נאמר לו כי אין צורך בהגשת כתב הגנה ודי בהתייצבות; משהתייצב, אפשרתי לו להציג את הגנת הנתבעת.

2.התובעת רכשה מזרן "קינג סייז" (160X200) מאת הנתבעת, בנסיבות שהצדדים חלוקים באשר לפרטיהן, אולם אין חולק כי קודם לקבלת המזרן הזמינה התובעת מזרן בגודל 160X190, אולם בקשה להחליפו במזרן במידה הגדולה יותר, וכבר למחרת קבלתו (או תוך ימים ספורים) חפצה להחזירו ולבטל את העסקה. לדבריה, המזרן לא היה נוח, ודרגת קשיותו לא היתה כמו המזרן ששימש דוגמא בחנות הנתבעת. לגרסתה, מנהל הנתבעת, מר עודד נחמד, דחה אותה על הסף, והפנה אותה לבית המשפט, ואילו מר נחמד בעדותו טען כי הציע לה (ועודנו מציע לה) להחליף את המזרן במזרן אחר, שווה-ערך, לפי בחירתה, בדרגת קושי אחרת, אם תחפוץ, ואף לזכותה בהפרש, אם המזרן החלופי יהיה זול יותר.

3.לצורך ההכרעה בתיק, אין צורך להכריע בכל עובדות הנלוות, שכן המחלוקת העיקרית בין הצדדים נוגעת בשאלה, אם מדובר היה במזרן שיוצר במיוחד עבור התובעת, לפי מידות שהוזמנו עבורה, או שמדובר במזרן במידות סטנדרטיות. התובעת הסבירה, כי בקשה להחליף את גודל המזרן בדיוק מהטעם שהמזרן המקורי שהזמינה לא היה סטנדרטי; מר נחמד טען להיפך, כי המזרן החדש, הגדול יותר, הוא שאינו סטנדרטי ויש להזמינו במיוחד.

4.ההשלכה של המחלוקת ברורה, לאור הוראות תקנות הגנת הצרכן (ביטול עסקה), התשע"א-2010, המאפשרות החזרת טובין באריזה המקורית עד 14 יום מיום העסקה – ולאור הסייג שבתקנה 6(א)(2), לגבי "טובין שיוצרו במיוחד בעבור הצרכן על פי מידות או דרישות מיוחדות".

5.דומה, שמאחר שמדובר בסייג, ובחריג לכלל, הרי שהנטל להוכיח את התקיימותו רובץ לפתחה של הנתבעת, ואם לא עלה בידה לעשות כן – כי אז יש לקבל את גרסת התובעת.

6.בידי הנתבעת היו כל האמצעים להוכיח כי דובר היה בהזמנה מיוחדת, או במידה שאינה סטנדרטית – כגון: טופס ההזמנה של המזרן הגדול (טופס ההזמנה של הקטן, הראשון, צורף לכתב התביעה, אולם לא נכתב בו דבר בעניין הזמנה מיוחדת), או קטלוג או מחירון או כיו"ב, ששימש את הנתבעת בעת הרלבנטית, ושממנו ניתן ללמוד מהן מידות סטנדרטיות ומהן מידות המיוצרות במיוחד עבור הלקוח.

7.הנתבעת לא הציגה כל ראיה שכזו, ולא מצאתי סיבה להעדיף את גרסתו של מר נחמד על פני גרסתה של התובעת. משכך, ולאור נטלי הראיה, כאמור לעיל, יש לקבוע כי הנתבעת לא הצליחה להוכיח את הגנתה, ועל כן יש לקבל את התביעה.

8.אני קובע, איפוא, כי הנתבעת רשאית היתה לבטל את העסקה, ולפיכך זכאית לקבלת כספה בחזרה. אני מקבל את התביעה באופן זה, שאני מחייב את הנתבעת לשלם לתובעת, תוך 30 יום, את סכום העסקה, 2,700 ₪, בניכוי 100 ₪ דמי ביטול, כקבוע בתקנות, ובתוספת 400 ₪ עבור הוצאות נלוות, ובסך-הכל 3,000 ₪. בכפוף לביצוע התשלום, תהיה הנתבעת רשאית ליטול לידיה, על חשבונה ולאחר תיאום סביר, את המזרן.

ניתן היום, כ"ה אייר תשע"ב, 17 מאי 2012, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: