בוקובזה נ' המוסד לביטוח לאומי

פסק דין

1.בפני ערעור על החלטת הוועדה הרפואית לעררים מיום 20/12/11 אשר קבעה למערער דרגת נכות בשיעור של 0% בגין תאונה מיום 23/04/05.

2.הוועדה התכנסה מכח פסק דין של בית הדין הארצי לעבודה בר"ע 12448-06-11 מיום 20/09/11, בו נקבע:

"...בהתאם להסכמת הצדדים, הדיון בעניינו של המבקש יוחזר לוועדה באותו הרכב אשר תתייחס לחוות דעתו של ד"ר ניב פעם נוספת.

הוועדה תתבקש להתייחס לקביעתה בנוגע לחוות דעתו של ד"ר ניב לפיה חישובו ביחס לבדיקה משנת 2007 נעשה על פי הולכת אויר, בעוד שמחוות דעתו עולה לכאורה כי החישוב נעשה על פי הולכת עצם.

הוועדה תזמן את המבקש ו/או בא כוחו לטעון את טענותיו בפניה בכל הקשור לחוות דעתו של ד"ר ניב..."

3.המערער טוען כי הוועדה לא פעלה על פי פסק הדין מכוחו התכנסה, מאחר ולא התייחסה לבדיקת השמיעה משנת 2007, אלא רק לשתי בדיקות משנת 2005 ו-2006. המערער טוען כי בבר"ע 530/09 קבע בית הדין הארצי כי בפני הוועדה יונחו כל בדיקות השמיעה ומאחר והוועדה בחרה באופן סלקטיבי להתייחס ל-2 בדיקות שמיעה משנת 2005 ו-2006 והתעלמה מבדיקות משנת 2007 יש בכך כדי לפסול את הוועדה וללמד על כך כי הוועדה נעולה בדעתה. לאור זאת מבקש המערער להשיב את עניינו אל וועדה בהרכב אחר אשר בפניה יונחו כל בדיקות השמיעה שלו.

4.המשיב טוען כי הוועדה התכנסה על פי פסק הדין ופעלה על פיו. המשיב טוען כי הוועדה התייחסה התייחסות עניינית ומנומקת לחוות דעתו של ד"ר ניב, פירטה את דרך החישוב של ממוצע תדירויות הדיבור. המשיב טוען כי פסק הדין מכוחו התכנסה הוועדה לא קבע שהוועדה צריכה להתייחס לכל בדיקה נוספת שיגיש המערער והסברה בהקשר לבדיקה מ2007, הינו הסבר רפואי שאין להתערב בו. על כן, המשיב טוען כי הוועדה פעלה על פי פסק הדין ודין הערעור להידחות.

דיון והכרעה:

5. במסגרת סמכותו של בית הדין לדון ב"שאלה משפטית" בלבד בוחן בית הדין, האם טעתה הועדה בשאלה שבחוק, חרגה מסמכותה, פעלה משיקולים זרים, או התעלמה מהוראה המחייבת אותה. (עב"ל(ארצי) 10014/98 יצחק הוד-המל"ל, פד"ע לד 213). משהוחזר עניינו של המערער על ידי בית הדין לועדה לעררים בצירוף הוראות, על הועדה להתייחס אך ורק לאמור בהחלטת בית הדין, ואל לה לועדה להתייחס לנושאים שלא פורטו באותה החלטה (דב"ע נא 29-0 מנחם פרנקל נ' המל"ל פד"ע כד 160).

6. הוועדה נשוא הערעור התכנסה ביום20/12/11 וכתבה בפרק הסיכום והמסקנות:-

"הוועדה התכנסה בהוראת בית הדין לפי פס"ד מיום 20/09/11, הוועדה התבקשה להתייחס לחוו"ד של ד"ר ניב באשר לדרך החישוב של ממוצע תדירויות הדיבור בבדיקת השמיעה משנת 2007.

הוועדה עיינה שנית בחוו"ד של ד"ר ניב מ- 23/09/07, בעמ' ה-3 לחוו"ד כותב ד"ר ניב כי בבדיקה חוזרת מ- 04/06/07 סף ממוצע תדירויות הדיבור הינו DB28 ימין, DB22 שמאל בהולכת עצם. הוועדה עיינה שנית בבדיקה שמיעה מ- 04/06/07 וערכה חישוב חוזר של ממוצע תדירויות דיבור: הממוצע של תדרים 500, 1000,2000 הרץ מימין הינו לפי הולכת אוויר 28 [25,25,26] ומשמאל 22 [20,20,25]. ממוצע תדירויות הדיבור באותם החדרים לפי הולכת עצם הינו: מימין 27 [20,25,35] ומשמאל 22 [20,20,25], מכאן שגם היום סבורה הוועדה כי החישוב של ד"ר ניב התבסס על הולכת אוויר ולא על הולכת עצם כפי שכתב בחוו"ד. יחד עם זאת החישוב החוזר של הממוצע בבדיקה מ- 04/06/07 מראה כי גם הוועדה שגתה בחישוב הממוצע בפרוטוקול מ- 13/07/10 שכן באותה עת יוחסה לאוזן שמאל ממוצע של DB18 ולא של DB22, חרף זאת הוועדה אינה מוצאת לנכון לשנות את החלטתה באשר ההחלטה התבססה של 2 בדיקות שמיעה נוספות מ- 11/05/05 ומיום 02/02/06 אשר בשתיהן ממוצע תדירויות הדיבור טוב יותר מאשר הבדיקה מ- 04/06/07 ושתיהן מקנות נכות בשיעור 0% לפי סעיף 72 (1)(ג)(1)."

7.לשלמות התמונה מצאתי לצטט מחוות דעתו של ד"ר ניב אשר קבע בפרק הבדיקה: -

"בבדיקת א.א.ג.- אף, לוע, גרון – ללא ממצא הראוי לציון. עור התוף נראה תקין ללא הפרשה וללא הגבלה בתנועות. ללא סימני פתולוגיה ווסטיבולרית פרפירית וללא סימני פגיעה בעצבים קרדיאליים. בבדיקת שמיעה אודיומטרית שבוצעה ב- 11/05/2005, נמצאה ירידה קלה עד בינונית המחמירה לכיוון טונים הגבוהים מסוג עצבי – תחושתי (sensory- netural hearing loss ) באוזן ימין אופיינית לנזק עקב חבלת ראש סגורה (closed head injury) באוזן שמאל ספי שמיעה על גבול הנורמה עם ליקוי קל בתדירויות גבוהות. בבדיקה חוזרת מ- 04/06/2007 ניתן לראות אותה עקומה. בבדיקה אחרונה סף ממוצעת בתדירויות הדיבור 28 דציבל בימין 22 דציבל בשמאל בהולכת עצם. שקע בספי שמיעה בתדירויות גבוהות האופיינית לחבלה ראש עד 45 דציבל בימין.

יש לציין שתוצאות של בדיקות שמיעה אמינות עם התאמה מלאה בין חלקי הבדיקה: תיאום מלא בין ספי SRT, תוצאות מבחן הבחנה מילולית (DISC) וספי PTA.

בנוסף לתלונות על ירידה בשמיעה וקשיים בהבנת הדיבור, בבדיקתי התקבלו תלונות על טינטון חולף – תחושת צליל חד וחלש המתגבר בשקט. התלונות אלה אופייניות לטינטון המלווה הפרעה קוכלארית על רקע חבלת ראש."

8.המערער טוען כי הוועדה התעלמה ממצאי בדיקות משנת 2007 ללא נימוק וללא הסבר. המשיב טוען כי הוועדה לא היתה אמורה להתייחס לכל בדיקות השמיעה והסבירה כי התבססה על בדיקות מ-2005 ו-2006 שבשתיהן ממוצע תדירויות הדיבור טוב יותר מ-2007. לאחר ששמעתי את ב"כ הצדדים, קראתי את פרוטוקול הוועדה ואת טיעוני הצדדים הגעתי למסקנה כי היה על הוועדה לנמק האם יש בתוצאות הבדיקה משנת 2007 כדי לשנות את החלטתה. לא ניתן להסתפק בקביעה: "...הוועדה אינה מוצאת לנכון לשנות את החלטתה באשר ההחלטה התבססה על 2 בדיקות שמיעה נוספות מ- 11/05/05 ומ-02/02/06, אשר בשתיהן ממוצע תדירויות הדיבור טוב יותר מאשר הבדיקה מיום 04/06/07, ושתיהן מקנות נכות בשיעור 0% לפי סעיף 72(1)ג'(1)." בייחוד לאור טענת המערער כי תוצאות הבדיקה מ-2007 מלמדות על דרגת נכות של 5%.

הוועדה הייתה צריכה להתייחס לבדיקת השמיעה מ-2007 מאחר וחוות דעתו של ד"ר ניב מתבססת עליה. אני לא מקבל את הטענה כי לאור פסק הדין בבר"ע 530/09 על הוועדה להתייחס לכל בדיקות השמיעה שיונחו בפניה, מאחר והוועדה נשוא הערעור לא התכנסה מכח בר"ע 530/99 אלא מכח בר"ע 12448-06-11. אולם מאחר והבדיקה משנת 2007 מוזכרת בפסק הדין ובחות דעתו של ד"ר ניב, היה על הוועדה להתייחס אליה.

9.סופו של דבר- יש להשיב את עניינו של המערער אל הוועדה הרפואית על מנת שתשלים את מלאכתה ותפעל על פי פסק הדין בתיק 12448-06-11 ותסביר האם יש בבדיקה משנת 2007 כדי לשנות את החלטתה. המערער וב"כ יוזמנו להופיע בפני הוועדה ויוכלו לטעון טענותיהם בעניין זה, החלטת הוועדה תהיה מנומקת.