בוקובזה ואח' נ' וינר גפן ואח'

פסק דין

זוהי תביעה של לקוחה נגד בעל חנות, ותביעה שכנגד.

ביום 7/3/11 רכשה התובעת שמלה מהחנות של הנתבע תמורת 330 ₪.

לטענתה לאחר מספר ימים הבחינה התובעת בקרע בשמלה, פנתה לנתבע ומסרה לו את השמלה והוא הבטיח לבדוק ולהחזיר תשובה בהקדם.

כעבור שבועיים פנתה התובעת שוב לחנות בכדי לברר מה עם השמלה, לטענתה תקף אותה הנתבע מילולית והשפיל אותה וסירב להתייחס לתלונתה.

עוד נטען, כי לאחר מספר ימים הוא טלפן לאחת המנהלות שלה בעבודה והשפיל אותה.

בכתב ההגנה ובתביעתו שכנגד טוען התובע כי התובעת פנתה לחנות וביקשה לקנות שמלה לאירוע של רשת נעלי TO-GO בה היא עובדת, ובחרה שמלה ומדדה אותה לשביעות רצונה ובאותו אירוע היא אף לבשה אותה.

לטענת הנתבע, לאחר בדיקת השמלה התגלה כי נוצר חור מסיגריה בשמלה ולא פגם בייצור. עוד נטען, כי על מנת לתת שירות אדיב וטוב לתובעת, לקח אותה הנתבע לתופרת שתיקנה את החור אך התיקון לא היה לשביעות רצונה של התובעת והיא החלה לצעוק בפני הלקוחות וגרמה לנתבע אי נעימות ואיימה לבטל גם את השיק.

הנתבע מתוך ניסיון לעזור לתובעת, הציע להעביר את השמלה בחברה לתיקון ואלה החזירו אותה ואמרו שלא ניתן לתקן חור מסיגריה אלא שצריך להחליף חלק ממנה. הנתבע הזמין את החלק על חשבונו בכדי שתופרת תחליף אותו. ברם, לטענתו בשעה שהוא ניסה לעזור לתובעת היא הלכה ופרסמה בדף הפייסבוק של החנות הודעת השמצה. במקביל לפרסום בפייסבוק, היא גם השמיצה את החנות בפני לקוחות שהגיעו למקום עבודתה ברשתTO-GO. בשל כך, התקשר הנתבע למנהלת בחנות וביקש ממנה שהתובעת תפסיק להשמיץ את החנות בפני הלקוחות.

התביעה שכנגד:- טוען להוצאת לשון הרע מצד התובעת, מבקש פיצוי בסך 30,000 ₪ - ללא הוכחת נזק.

בכתב הגנתה לתביעה שכנגד טוענת כי רכשה את השמלה למסיבה של חברה, וכי במועד הרכישה לא שמה לב לפגם.

הנתבע הוא זה שהוציא לשון הרע כשהתקשר למנהלת של התובעת והשפיל אותה בפני לקוחות החנות שלו.

לגבי הפרסום בפייסבוק, נרשם שם רק "שירות מאכזב" ולא היו השמצות כמו שנטען.

בדיון שהתקיים בפני חזרו הצדדים על טענותיהם.

התובעת הציגה את השמלה, שעשויה מחומר סינטטי כלשהו ובה חור בקוטר של כ 5-6 מ"מ במקום נראה לעין, בלתי אפשרי שלא להבחין בו והוא במקום נמוך בשמלה, מקום שבו הבד אינו נמתח ותפרים אינם יכולים להיפרם.

החור עצמו אינו ליד תפר אלא במרכז האריג והוא מתיישב יותר עם נזק שנגרם משימוש מאשר עם פגם בייצור.

בנסיבות אלו לא מדובר בפגם בייצור וממילא האחריות על המוצר אינה חלה.

באשר לטענת התובעת שהנתבע העליב אותה לעיני כל עת גירש אותה מחנותו, הרי לא אוכל לשלול את טענתו שדווקא היא התנהגה בצורה פרועה ולא נותרה לו ברירה אלא לבקש ממנו לעזוב.

באשר לתביעתו כנגדה לגבי הדברים שכתבה בפייסבוק: זכותה לחשוב שהשירות שקיבלה גרוע ולשתף אחרים באכזבתה.

סיכומו של דבר: