בוקוב נ' סוסנה

פסק דין

בתאריך 7.10.12, ברח' אורן שבחיפה, התרחשה תאונת דרכים בין רכב התובע, הנהוג על ידו ובין רכב הנתבעת, הנהוג על ידה.

מן הנתונים שבאו בפני ביהמ"ש, עולה כי בכוונת התובע היה להיכנס למקום חניה שבניצב לכביש, בנסיעה לאחור.

לטענתו, כאשר כבר השלים את כניסתו כך למקום החניה, הנתבעת ביקשה לצאת ממקום חניה שבסמוך למקום החניה אליו נכנס התובע, גם כן בנסיעה לאחור.

התובע טען עוד כי בהיותו כבר בעצירה מוחלטת, כאשר הינו יושב עדיין ברכבו, החלה הנתבעת לצאת ממקום החניה שמימינו, בנסיעה לאחור, ופגעה עם רכבה ברכבו שלו.

לגירסת הנתבעת, כמפורט בכתב הגנתה, בעת שהחלה בנסיעה לאחור, טרם היה רכבו של התובע במקום החניה שמשמאלה וזה היה ריק עדיין.

לפתע, שמעה את התובע צופר לה ועצרה את רכבה, אך זאת מבלי שפגעה כלל ברכבו שלו.

לאחר מכן, התקדמה עם רכבה מעט קדימה.

הנני מקבלת את גירסת התובע כי בעת שהנתבעת נסעה לאחור, פגעה עם רכבה ברכבו שלו, שהיה משמאלה.

הנני דוחה את טענתה של הנתבעת כי לא פגעה כלל ונראה הוא כי טענה זו נטענה בשפה רפה, כאשר כל שהעידה הנתבעת לעניין זה הוא כי לא שמעה את רעש המכה וכי משהסתכלה שמאלה, לאחר שעצרה כבר, ראתה כי הרכבים היו אכן קרובים ביותר, במרחק של כ-20-30 ס"מ האחד מהשני.

הנני קובעת עוד כי דברי עדותו של התובע מתאשרים בדו"ח השמאי שבדק את רכב התובע ומצא סימני נזק בדופן האחורי שמאלי של הרכב, כמתועד אף בתצלומים שצילם השמאי.

כאמור, הצדדים נחלקו אף בשאלה אם בעת שהחלה הנתבעת את נסיעתה לאחור, אכן היה הנתיב שמשמאלה פנוי ותוך כדי נסיעתה לאחור, נכנס התובע אל הנתיב הפנוי, גם כן בנסיעה לאחור, כגירסתה שלה או שהתובע כבר השלים כליל את כניסתו לחניה ואילו הנתבעת נסעה לאחור, חרגה אל תוך תחום החניה שלו ופגעה ברכבו, כגירסת התובע.

נראה הוא כי האמת מצויה בתווך שבין שתי הגירסאות;

מן התצלומים שהנפיק התובע מדיסק שצילם במקום התאונה מיד לאחר אירועה, כפי שנשלחו לביהמ"ש, עולה כי רכבו של התובע נמצא, ברובו, בתוך מתחם החניה שאליו ביקש להיכנס וכניסתו למתחם זה טרם הושלמה ואילו הנתבעת חורגת בנסיעתה לאחור אל תוך מתחם החניה שאליו ביקש התובע להיכנס.

לקביעתי, בין אם היה התובע בנסיעה ובין אם היה בעצירה, לא היתה הנתבעת רשאית לחרוג אל תחום החניה של רכב אחר, מבלי שבדקה ממש קודם לחריגה לתוכו אם המקום פנוי, אם לאו.

העובדה כי המקום היה פנוי בשלבים כלשהם קודם לכן, אינו ערובה כי יישאר פנוי כל העת והיה עליה לוודא זאת טרם שהחלה בנסיעתה לאחור ובמהלך הנסיעה.

כאמור, הנתבעת עצמה אומרת כי לא בדקה כלל את המצב משמאלה, לא ראתה כלל את רכב התובע שאין ספק כי חלף על פניה, מאחורי רכבה, נעצר ונסע לאחור בכוונה להיכנס למקום החניה.

לקביעתי, הנתבעת לא ראתה את רכב התובע הואיל ובדקה את מצב התנועה רק מימינה ולא משמאלה, כאשר לא צפתה הגעת תנועת רכבים משמאלה.

בנסיבות אלה כולן, הנני קובעת כי הוכחה נהיגתה הרשלנית וחסרת הזהירות של הנתבעת וכי הינה האחראית לקרות התאונה ולתוצאותיה.

הוכח כי בתאונה נגרמו לתובע נזקים בסך של 1,305 ₪.