בוקאעי נ' הייב ואח'

החלטה

1. בפני בקשה לביטול פסק דין, שניתן נגד המבקשת בהעדר הגנה ביום 30.12.12. בהתאם לפסק הדין חויבה המבקשת לשלם למשיב, בגין נזק שנגרם לרכבו בתאונת דרכים מיום 11.3.12, סכום של 31,180 ₪, בצירוף שכ"ט עו"ד והוצאות משפט.

2. לטענת המבקשת, כתב התביעה כלל לא נתקבל אצלה. פסק הדין ניתן על סמך אישור מסירה, עליו כביכול סירבה היא לחתום, אלא שהמבקשת מכחישה את האמור באישור המסירה, וטוענת כי כתב התביעה לא נמסר לה, והיא לא סירבה לחתום. לטענת המבקשת, לא צורף תצהיר מטעם המוסר להוכחת סירובה לחתום. כן טוענת המבקשת, כי בכפר בו היא מתגוררת יש מספר נשים בעלות שם זהה.

המבקשת טוענת, כי נודע לה על פסק הדין ביום 17.2.13, כאשר קיבלה אזהרה מלשכת ההוצאה לפועל, ומיד פעלה להגשת בקשה זו (שהוגשה ביום 4.3.13). לגופו של עניין, לטענת המבקשת, המשיב הוא שאחראי לתאונה, שכן נכנס לצומת ברמזור אדום ופגע ברכב בו נהגה. בגין נזקי הרכב בו נהגה אף הוגשה תביעה נגד המשיב על ידי בעלת הרכב, בבימ"ש השלום בצפת.

המבקשת מוסיפה וטוענת, כי לבימ"ש השלום בעכו כלל אין סמכות מקומית לדון בתובענה זו, כאשר המבקשת עצמה היא תושבת טובא-זנגריה, והתאונה ארעה בצומת כפר טובא.

3. המשיב מתנגד לביטול פסק הדין. לטענתו, כתב התביעה הומצא כדין לידי המבקשת, והיא לא דאגה לדרוש את דבר הדואר שנשלח אליה, על כן אין לה אלא להלין על עצמה. גם פסק הדין נשלח לידי המבקשת על ידי מזכירות ביהמ"ש, ולא נדרש, כך שהבקשה לביטול הוגשה באיחור ביחס למועד המצאת פסק הדין לידי המבקשת.

לגופו של עניין, לטענת המשיב המבקשת היא שאחראית לאירוע התאונה. לטענתו, התביעה שהוגשה בבימ"ש השלום בצפת הוגשה בסמוך לאחר שנודע למבקשת על פתיחת תיק הוצאה לפועל נגדה, דבר המעיד על חוסר תום לב.

4. כידוע, פסק דין שניתן במעמד צד אחד ניתן לביטול על פי שתי עילות: ביטול מתוך חובת הצדק, מקום שמתברר כי נפל פגם במתן פסק הדין, וביטול על פי שיקול דעת בית המשפט.

כאשר מתברר כי פסק הדין ניתן על יסוד המצאה פגומה, הרי שהוא פגום, ושומה על ביה"ש לבטלו, מתוך חובת הצדק, אף מבלי לבחון משקלן של טענות המבקש וסיכויי הצלחתו (ע"א 64/53 כהן נ' יצחקי, פ"ד ח 395, 397).

ככל שלא נפל פגם במתן פסק הדין, אפשר שיבוטל פסק הדין על פי שיקול דעת ביהמ"ש, כאשר לביהמ"ש נתון שיקול דעת רחב בעניין זה. על ביהמ"ש לבחון, ראשית, מהי סיבת המחדל שבעטיו לא הוגש כתב הגנה במועד, ושנית – אם יש בפי המבקש טענת הגנה, הראויה להישמע, ואם ביטול פסק הדין עשוי להניב למבקש תועלת.

אשר לסיבת המחדל, הרי שאם מתברר כי אי הגשת כתב ההגנה, או אי ההתייצבות לדיון, נבעו מאי הבנה, או אפילו מתוך רשלנות מסוימת מצד המבקש, ואין מדובר בהבעת זלזול מופגן בביהמ"ש, הרי שביהמ"ש יטה לקבל את בקשת הביטול, ולברר את טענות המבקש לגופן (ע"א 32/83 ויולט אפל נ' דוד קפח, פ"ד לז(3) 431, 438). מחדליו הדיוניים של המבקש יבואו על תיקונם באמצעות פסיקת הוצאות לטובת הצד שכנגד, תוך שביהמ"ש יעדיף להגשים את תכלית ההליך השיפוטי, ולא לשלול מצד להליך את זכות הגישה לערכאות, שהינה זכות יסוד (רע"א 1958/00 אריה נדב נ' סלון מרכזי למכונות כביסה וטלויזיה בבית אל על, פ"ד נה(5) 43, 47-48).

אולם עיקר המשקל יינתן לשאלה השנייה, קרי – סיכויי ההצלחה של המבקש בהליך המשפטי. מי שמבקש ביטולו של פסק דין שניתן נגדו בהעדר הגנה אינו נדרש להוכיח את טענותיו בשלב זה, ודי אם יראה, כי יש בפיו הגנה אפשרית (ע"א 32/83 הנ"ל, 438).

5. לאחר שבחנתי את טענות הצדדים מצאתי, כי דינו של פסק הדין בתיק זה להתבטל, הן מחובת הצדק, והן על פי שיקול דעת ביהמ"ש.

מחובת הצדק – מאחר ופסק הדין ניתן על יסוד המצאה "חלשה", דהיינו על יסוד אישור מסירה בלתי חתום, ומאחר ומצאתי, כי אמנם לא ניתן תצהיר המוסר בתמיכה לאישור המסירה, ואף כעת אין המשיב מצרף תצהיר כזה. עומד, איפוא, בפני תצהיר המבקשת, לפיו האמור באישור המסירה אודות סירובה לחתום אינו נכון, ומנגד – אין המוסר מצהיר, כי אמנם כך היה. לפיכך, אני קובעת כי כתב התביעה לא הומצא כדין, ועל כן דין פסק הדין להתבטל, מחובת הצדק.

מתוקף שיקול הדעת של ביהמ"ש – מאחר ולכל אחד מהנהגים גירסתו לאופן קרות התאונה, וכל אחד מהם טוען, כי הנהג השני הוא שנכנס לצומת ברמזור אדום. ברי כי עשויה לצמוח למבקשת תועלת מביטול פסק הדין, שכן על פי גירסתה – מי שאחראי לתאונה הוא המשיב דווקא.

בהקשר זה יצוין, כי אינני מקבלת את טענות המשיב, לפיהן הבקשה הוגשה באיחור. משלוח פסק הדין על ידי מזכירות ביהמ"ש לא צלח, מאחר ודבר הדואר הוחזר בציון "לא נדרש". דואר רשום שאינו נדרש עשוי לשמש כהמצאה כדין, רק מקום שבו המשלוח נעשה לכתובת שבעל הדין עצמו נתן לביהמ"ש. לא כך הדבר בתיק זה.

6. אשר על כן, אני מבטלת את פסק הדין מיום 30.12.12. בשלב זה, אינני עושה צו להוצאות.

המבקשת תגיש כתב הגנה תוך 30 יום מקבלת ההחלטה.

המשיב יגיב, תוך 30 יום מקבלת החלטה זו, לטענת המבקשת, כי לבימ"ש השלום בעכו אין סמכות לדון בתובענה, לאור כתובתה ומקום התרחשות התאונה.

המזכירות תמציא החלטה זו לצדדים.