בועז נ' פרון ואח'

פסק דין

לפניי תביעה על הסך של 5,683 ₪ שעניינה תאונת דרכים אשר התרחשה ביום 1.10.2010 בין רכבו של התובע, לבין רכבה של הנתבעת (להלן: "התאונה"), המבוטח על ידי הנתבעת 2.

העובדות וטענות הצדדים

1.על-פי הנטען בכתב התביעה, התובע יצא עם רכבו לאחור בחניון של בית משותף. בטרם סיים את היציאה מהחניון, פגע בו רכב הנתבע אשר נסע לאחור בחניון לאחר שיצא מחנייתו.

2.מנגד, טוענות הנתבעות, כי רכב התובע הוא אשר יצא מהחניה בלא שהבחין ברכב הנתבעת ומבלי לוודא שהדרך פנויה, ומשכך פגע ברכבה.

דיון

3.לאחר ששמעתי את הצדדים מצאתי כי דין התביעה להתקבל בחלקה.

4.גירסאות הצדדים, בעיקרן, תואמות זו לזו. אין חולק כי רכב הנתבעת, אשר היה נהוג על ידי מר לוי, יצא מהחניה, ונסע לאחור לצורך יציאה מהחניון. אף אין חולק כי רכב התובע נסע לאחור לצורך יציאה מהחניה וטרם השלים את יציאתו, או אז אירעה התאונה.

5.מששני כלי הרכב נסעו לאחור, הרי שהאחריות לקרות התאונה רובצת על כתפי שניהם במידה שווה. איני מקבלת את טענת התובע, ולפיה יש להטיל את כל האחריות על כתפי הנהג ברכב הנתבעת, שכן רכב הנתבעת יצא לחלוטין מהחניה ונסע לאחורנית, ואילו הוא רק החל בנסיעה לאחור.

6.תקנה 45 לתקנות התעבורה קובעת כי:

"נוהג רכב לא יסיעו אחורנית אלא אם יש צורך בכך, ובמידת הצורך, ולאחר שנקט באמצעים הדרושים בנסיבות הקיימות כדי למנוע -

(1)סיכון או פגיעה;

(2) הטרדה או הפרעה".

7.בנסיבות המקרה דנן שני כלי הרכב נסעו לאחור בלא שנקטו באמצעים הדרושים לכך. לשני הנהגים לא היתה כל אפשרות אחרת אלא לנסוע לאחור. לענין זה מהימנה עלי עדותו של הנהג ברכב הנתבעת כי לא יכול היה לצאת מהחניה באופן שחזית הרכב תהא כלפי היציאה מהחניון נוכח העובדה שהרכב שחנה לידו היה צמוד אליו, ולפיכך, נאלץ לצאת מהחניה לכיוון הנגדי ולנסוע לאחור ובניגוד לכיוון היציאה.

8.התובע הוסיף וטען כי היה על הנהג ברכב הנתבעת בנסיבות אלו לצאת מהחניה ולנסוע לצד השני של החניון, ובסופו לשנות את כיוון הנסיעה באופן שיצא מהחניון שלא בנסיעה לאחור. דא עקא, עיון בתמונות החניון מעלה כי לא ניתן לשנות את כיוון נסיעת הרכב בקצהו, שעה שעסקינן בחניון קטן מימדים, וככל שחונים כלי רכב בצדדים, לא ניתן להסתובב ולשנות כיוון הנסיעה.

9.התובע עצמו לא נתן כל הסבר מדוע החל בנסיעה לאחור בלא שהבחין ברכב הנתבעת, שעה שרכב זה כבר היה מחוץ לחניה.

10.לאור האמור, יש להטיל אשם תורם לקרות התאונה על התובע בשיעור של 50%.

סוף דבר

11.לאור האמור לעיל, אני מקבלת את התביעה בחלקה ומחייבת את הנתבעות, באמצעות הנתבעת 2, לשלם לתובע הסכומים הבאים:

11.1.הסך של 1,546.5 ₪ בגין מחצית מהנזק הישיר;