בועז נ' עאטף

פסק דין

1. התביעה

מונחת בפני תביעה שטרית שהגיש התובע בועז לוי כנגד הנתבע עאטף נאסר בהתייחס לשתי המחאות, פרטיהן להלן :

א. צ'ק מספר 1261 משוך לפקודת חאלד אבו כיף ע"ס 18,000 ₪ זמן פרעונו 2.9.2007

על גב הצ'ק חתימת הסבה של חאלד אבו כיף וכן חותמת י.מ. מוטב בע"מ.

ב. צ'ק מספר 0298 משוך לפקודת חאלד אבו כיף ע"ס 18,000 ₪ זמן פרעונו 19.8.2007.

על גב הצ'ק חתימת הסבה של חאלד אבו כיף וכן חותמת "צ'ינג' בינלאומי".

על פי כתב התביעה השטרית התובע "הינו אדם שאליו הוסבו 2 השיקים בהסבה שנייה".

2. טענות ההגנה של הנתבע וגירסתו:

לטענת הנתבע נמסרו הצ'קים לחאלד אבו כיף- הנפרע על רקע קשרים עיסקיים שהיו לו עם חברה בבעלות אבו כיף – חברת פיסלנד טרנספורט בע"מ.

לגירסתו שימש בתקופה הרלבנטית חשב של חברת פיסלנד.

על רקע יחסיו האישיים וקשריו העיסקיים עם אבו כיף ., התלווה הנתבע אל אבו כיף לפגישה עיסקית בה נכחו התובע ואדם נוסף והכל במגמה שהתובע ביחד עם שותפו יתווך לטובת חברת פיסלנד בעיסקה לקבלת הלוואה מגורם שלישי בהיקף של 2.5 מליון אירו.

בפועל., אין חולק כי ביום 7.6.2007 נחתם הסכם בין הצדדים – שלי עסקי נדל"ן באמצעות בועז לוי מחד ביחד עם מ.מ השקעות ישראל בע"מ ומצד שני – פיסלנד טרנספורט בע"מ באמצעות מנהלה חאלד אבו כף.

על פי הסכם זה התחייבה פיסלנד לשלם לזוכה ומר אלי 1 אחוז מסכום ההלוואה נשוא ההסכם – מייד עם חתימת ההסכם – סכום שייחשב למקדמה,אך יחד עם זאת תשלומו – תנאי הכרחי לתחילת תוקפו של ההסכם . וכלשון סעיף 12 להסכם :

"תוקפו של הסכם זה החל המיום שבו נפרעים כל השיקים המצ"ב או עם קבלת מזומן בסך של 186,930 ₪ במקומם!"

שיקים שמשך הנתבע לטובת חאלד אבו כיף שהיסב אותם על החלק ואלה נמסרו לתובע. – בכך אין חולק.

הנתבע., חשב חברת  פיסלנד- חברה שביקשה להפעיל צי אוטובוסים אלא שקרסה כלכלית.

חברת פיסלנד שנקלעה לקשיים כנראה בעקבות פריצת האינתיפדה  .,ביקשה לגייס הלוואה בסדר גודל של 3 מיליון יורו באמצעות התובע ושותפו. לצורך גיוס הלוואה זו נחתם  ביום 7.6.2007 הסכם אשר צורף בין היתר כניספח א לתצהיר מטעם התובע. להלן "ההסכם הראשון".

כפי שיתואר להלן משכשל אבו כיף בפרעון הצ'קים על פי ההסכם הראשון מסר הנתבע דנן 5 המחאות על פי ההסכם הראשון שנפרעו ., וחמש המחאות נוספות על פי ההסכם השני שחוללו!.

לטענת הנתבע ., לא נכנס ההסכם השני – הסכם גיוס ההלוואה לתוקף ., לצד טענה זו טען לכשלון תמורה שכן הלכה למעשה לא ניתנה כל תמורה תמורת השקים נשוא פסק דין זה.